ביקורי הח"כים הערבים גובלים בהסתה

שערו בנפשכם שחברים בפרלמנט הצרפתי היו נפגשים עם משפחות הרוצחים מהפיגועים בחנות הכשרה ובבית הספר היהודי. שערו מה עובר עלינו, משפחות שכולות ופצועים מהטרור, כאשר חברי כנסת ערבים מעזים להיפגש עם משפחות רוצחי יקירינו, פה בישראל.

הם יטענו שנפגשו עם הורי הרוצחים רק לצורכי פתרון של בעיה הומנית, אבל אף אחד מאותם ח"כים ערבים לא טרח לבוא לנחם את משפחות הנרצחים בסוג של מחווה הומנית. תזכורות: יהודים הלכו לביקורי ניחומים אצל משפחות הנרצחים הפלשתינים בשני פיגועי נקמה, ורה"מ נתניהו הלך לבקר את פצועי פיגוע השריפה בכפר דומא בבית החולים.

למה נלך רחוק? כאשר נודע על פיגוע הנקמה בכפר דומא, יצאתי עם יו״ר אלמגור בהודעת גינוי בתקשורת. הצהרה כזו לא שמעתי מח״כים ערבים כאשר רצחו את בני, אוהד ז״ל, ואת חברו אורי שחור ז״ל בעת שטיילו בוואדי קלט. להפך, מאז ומתמיד אני שומע מח"כים ערבים מדוע הרצח של ישראלים מובן, אם לא מוצדק (״מה הם עשו שם בכלל״).

כמי שמלווה מאז נרצח בני את המאבק בטרור, אינני יכול להצטרף לתזה שחברי כנסת ערבים שנפגשו עם משפחות המחבלים אינם משקפים את דעת הרוב. הלוואי. אבל הרי מדובר בנבחרי ציבור שנשלחים מטעם ערביי ישראל שוב ושוב לכנסת. חלק מהם עברו צד לתמיכה מוסרית ומעשית ברשות הפלשתינית. בשיטתיות הם מתייצבים בכל צומת התמודדות עם הטרור הפלשתיני בצד האויב, בדיוני הכנסת ובוועדותיה. דיונים על החמרה בעונש למחבלים נתקלים כמעט תמיד בהתנגדות של ח"כים ערבים, כולל המתונים שבהם.

ח"כים ערבים לא רק שדואגים למחבלים המתים (כפי שהסבירו את המפגש עם משפחות הרוצחים), הם גם יוצאים ונכנסים בשערי הכלא לבקר את הרוצחים שנשארו בחיים ולשפר את תנאיהם. תעשייה שלמה של האדרת טרור ותמיכה בו מתקיימת "בחסות" רפיסות מערכת החוק.

מכינוסים פנימיים במגזר מדליפים בכוונה דברי שבח והזדהות עם הטרור.

תיאטרון אל־מידאן בחיפה הוא רק דוגמה לעולם "תרבותי" שמאדיר את המאבק בישראל והטרור נגדו. את אשר לא פעלנו נגדו במשך שנים אנו קוצרים כעת.

כשהתלוננו, אמרו לנו שאלו רק מילים, הוצאת קיטור. אבל מילים הורגות. דיבורים, נאומים ומחוות הזדהות עם רוצחים הם השמן על מדורת הטרור שיוצרת את הפיגועים שהיו לאחרונה על ידי ערבים מישראל. אם לא תבוא התעוררות לפעולה, נראה טרור גובר מהצד הערבי־ישראלי בחזקת "אלה מדברים ואלה מבצעים".

להתעוררות ולגינויים שנשמעו במערכת הפוליטית מקיר אל קיר, מכל ראשי המפלגות הציוניות, יש חשיבות גדולה. אבל ההצהרות צריכות להתכנס לצעדים מעשיים: הצבת גבולות משפטיים, יד ברזל מול הסתות ברשתות החברתיות, עונשים מחמירים מול קריאות לפגיעה בשוטרים ערבים ולא עסקות טיעון מגוחכות, כפי שהיה אתמול עם ח"כ זועבי. ח"כים מסיתים - מקומם מעל דוכן הנאשמים ולא מעל דוכן הכנסת. הרוצה בדו־קיום - אסור לו להשלים עם התנהלות שכזו מצד שותפיו בצד השני ולהותיר את עמו חשוף לטרור.

הכותב הוא ראש פורום הורים שכולים בארגון נפגעי הטרור "אלמגור"