"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המפַגעים הבודדים - האסטרטגיה מכוונת

המפַגעים הבודדים - האסטרטגיה מכוונת

ד"ר נסיה שמר
, עודכן

אליאב גלמן, טוביה ינאי, עוד פיגוע, עוד הרוג. המחבל נתפס או נהרג, אך את המשפחה השכולה זה כבר לא ינחם. איך בדיוק עוצרים את "הזאבים הבודדים"? כל עוד פועלים מול ארגון טרור ממוסד, יש שליטה מודיעינית ואפשרויות פעולה ותגובה. אך כאשר עומדים מול טרור עממי ספונטני, המערכת הביטחונית לא יכולה לצפות היכן ומתי יתרחש האירוע הבא או לשרטט פרופיל של המפגע. זו התפיסה השלטת בצד הישראלי, אבל האם כך חושבים גם בצד הפלשתיני?

במאמר מערכת של אתר המרכז הפלשתיני לתקשורת, המזוהה עם חמאס, התפרסם בשבוע שעבר מחקר של הסוציולוג הפלשתיני ח'אלד עודת אללה, מומחה למערכת הביטחונית הישראלית ולמלחמה בעידן המודרני ומרצה לשעבר באוניברסיטת ביר זית. במחקרו הוא מנתח את מאפייניה הייחודיים של האינתיפאדה הנוכחית תחת הכותרת: "פיגועי הבודדים הופכים את כוחות הביטחון של הכיבוש לחסרי יכולת". לדבריו, זוהי אינתיפאדה של צעירים שאינם מאמינים בהנהגת הרשות הפלשתינית וביכולתה להגיע להישג כלשהו, ואף סבורים שהיא משתפת פעולה עם האויב. מצד אחר, אותם צעירים מודאגים מ"שינוי הנהלים" של כוחות הכיבוש בנוגע למעמדו של מסגד אל־אקצא. המאפיין הייחודי של האינתיפאדה, מציין הסוציולוג, הוא היותה אינתיפאדת פיגועי בודדים לא מאורגנים. אבל, ממשיך עודת אללה: "השאהידים הללו יצאו מסביבה המקורבת לארגונים הפוליטיים, ובייחוד לאגודות הסטודנטים הנתמכות על ידי הארגונים הפוליטיים". ובמילים אחרות - יש מה שהוא מכנה "ארגונים פוליטיים" ואנו מכנים "ארגוני טרור", שמעודדים את הצעירים - בכפרים, במסגדים ובאוניברסיטאות - לבצע פיגועים בצורה כביכול בודדת וספונטנית, אבל למעשה מתוכננת מאוד.

מחקר של ד"ר שאול ברטל, מומחה לענייני פלשתינים, מאוניברסיטת בר־אילן, מאשר דברים אלו. על פיו, פיגועי הבודדים הם שיטת מאבק מתוכננת של ארגוני הטרור, אשר מודעים לחולשת המערכת הביטחונית הישראלית לסכלם. במחקר זה בוצעה בדיקה קפדנית של המחבלים המעורבים, שהעלתה נתון מדהים, ולפיו רוב מוחלט מהם, 87%, מבצעים את פעולות הטרור כחלק מפעילותם הארגונית.

וכחיזוק נוסף אסיים במסקנתו של הסוציולוג עודת אללה בדבר יעילות השיטה: "החברה הציונית אינה מסוגלת להבין כיצד להתמודד עם אותם בודדים. כוחות הביטחון שלה ערוכים להתמודד עם ארגונים על ידי פעולות ברבריות של סיכולים ממוקדים והפצצות מן האוויר. לפיגועי הבודדים קוראים הציונים 'פעולות הזאב הבודד'. כל מנגנוני הביטחון הישראליים עומדים חסרי אונים מולם, ואין להם שום קצה חוט שיוכל להוביל אל מבצע הפיגוע הבא".

הכותבת היא מרצה במחלקה ללימודי המזה"ת, אונ' בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...