נפל דבר בממלכה הגדולה בעולם.
בדיוק 7 שנים חלפו מאז שבפייסבוק הוסיפו את כפתור ה-"לייק", שנכנס לחיינו בסערה וניסה לשנות את כל מה שהכרנו על הבעת רגשות. את מה שעד אז היינו צריכים לנסח במילים, הציעו לנו להחליף בקליק על הלייק שהפך למדד פופולריות של ממש.
קיבלנו לייק של פרגון כשעשינו סלפי בדרך לחופשה, לייק של הזדהות כשצילמנו את הסיכומים למבחן ולייק של צחוק כשהברקנו בהומור עצמי משובח. אפילו לייק של עצב היה כשדיווחנו לעולם על מותה של חיית המחמד האהובה. ככל שקיבלנו יותר לייקים, כך נדמה היה שמעמדנו החברתי גבוה יותר.
הבעת הרגשות בפייסבוק היא לב ליבו של העסק, הרי הרשת החברתית בנויה על קשרים ועל קהילות של אנשים בשר ודם, וככאלו אנחנו מחפשים את תשומת הלב הרגשית לה אנחנו זקוקים. אבל עסק, כמו כל עסק, מחפש להשיא רווחים ולהגדיל הכנסות. אם הלב הוא הרגש, אז על צד ההכנסות אחראי המוח, ואותו כבר ממזמן לא מפעילים אנשים אלא מחשבים ואלגוריתמים שמנתחים כל פעילות ברשת שמונה נכון למארס 2015 כמעט מיליארד וחצי משתמשים.
כדי שבפייסבוק יוכלו לנתח טוב יותר את התכנים שלנו, וכדי לקבל פילוחים מדויקים ולתרגם אותם למידע רלוונטי עבור המפרסמים, הרשת צריכה להבין את התכנים שמועלים, ובשביל זה כבר צריך בני אדם שינתחו את המידע ויבינו מהם הרגשות שמתעוררים בנו. כשמדובר במאסה קריטית של תמונות, סרטונים ופוסטים ביותר מ-70 שפות, המשימה הופכת לבלתי אפשרית.
בלתי אפשרית? הצחקתם את צוקרברג.
7 שנים אחרי שפייסבוק מחקה כל רגש אחר מלבד לייק ("אהבתי"), עכשיו הרשת החברתית מלמדת אותנו להרגיש מחדש באמצעות מנעד רגשות שהיא קבעה בעבורנו. אל הלייק המוכר הצטרפו צחוק, כעס, השתאות, עצב ואהבה. לא במקרה החליטו צוקרברג ואנשיו שאלו יהיו הרגשות היחידים איתם נוכל להזדהות - כל רגש שכזה כבר קיים בפייסבוק תחת מעטה טקסטואלי שאותו הרשת פשוט לא מבינה.
כפתור ההשתאות (וואו) הוא המקבילה המעוצבת לפוסטים בסגנון "לא תאמינו מה קרה בבית האח הגדול. צפו!". כפתור הצחוק הוא הניסיון של פייסבוק להיפטר אחת ולתמיד מ-"LOL" או מ-"חחח" בגרסה העברית. את הכעס כולנו מכירים מהפוסטים בעמודיהם של נותני שירות גרוע או מאלו שמתארים עוולות חברתיות מרגיזות. גם העצב כבר קיים בפייסבוק, אלא שעד עכשיו הוא תורגם לתגובות מילוליות מחבקות ומנחמות.
כשהוסיפה את כפתור הלייק, פייסבוק ניסתה בכל כוחה להבין מה מעניין ומרגש אותנו. דמיינו מה חשבו במשרדי ענקית האינטרנט כשהתעקשנו ברוב חוצפתנו להמשיך ולהביע רגשות במילים שהם לא מבינים. עכשיו, אחרי שהוסיפו את כפתורי הרגש החדשים, הם לא מצפים מאיתנו להרגיש אחרת - אלא רק להרגיש בצורה בה מחשבי העל שלהם סוף-סוף יבינו מהו רגש אמיתי, כזה שאפשר לעבד, לנתח ולמכור למפרסמים.
הכותב הוא איתי זילבר – מנהל תוכניות בגלי צה"ל
