בואו נעשה לרגע תרגיל מחשבתי: דמיינו שחברות הסלולר היו מחליטות בין לילה שבגלל חוסר היציבות בענף, ואולי גם בגלל רגולציית יתר, הן מפסיקות לשלם למוקדני השירות שלהם ועוברים לשיטה שבה אנחנו, הלקוחות, נשלם להם טיפ בסוף השיחה בה העניקו לנו העובדים שירות. האם יראה לנו הדבר הגיוני? שפתאום, בגלל רצונן של החברות ובעליהן לגרוף יותר רווחים ולצמצם את העלויות שלהן, אנחנו הלקוחות נהפוך למעסיקים ולמשלמי השכר של העובדים שלהן? מה פתאום.
אבל ישנו ענף אחד בישראל שבו למעסיקים מותר הכל - ענף המסעדנות. שם מותר לקנוס עובדים, להביא אותם למשמרות "סטנד-ביי", שבהן הם ממתינים שעות בלי לקבל על כך תשלום, לפטר אותם בלי דמי פיצויים, לא לשלם להם פנסיה או שעות נוספות או שעות שבת ובעיקר – להעסיק אותם חודש שלם, יום יום, בלי לשלם להם משכורת בסוף חודש. למה? כי הלקוחות משלמים להם טיפים במקום. חלומו של כל מעסיק.
בענף המסעדנות עובדים כמאה אלף מלצרים ומלצריות, טבחים, שוטפי כלים, מארחים וברמנים. רוב העובדים האלה פשוט לא מקבלים שכר. אני יודע שזה נשמע מוזר להגיד, אבל זו האמת. הנוהג בענף, שמתקיים באחוז מכריע של המסעדות, הברים ובתי הקפה, הוא שהלקוחות משאירים למלצרים ולמלצריות טיפים. הטיפים הללו הם, בפועל, ההכנסה הכמעט יחידה של המלצרים. רק בשעות מסוימות, בהן הטיפים אינם מגיעים לגובה שכר המינימום, המעסיקים משלימים למלצרים את ההפרש.
השעות האלה וסכומי ההשלמות הקטנים הם, בסופו של דבר, השכר היחיד שהמעסיקים בענף משלמים לעובדיהם - הכסף היחיד שיוצא מכיסו של המעסיק על העסקת עובדים. איזה עוד מעסיקים בישראל זוכים לא לשלם שכר וזכויות סוציאליות לעובדים שלהם? אתם צודקים, אף מעסיק אחד מלבד המסעדנים.
אז איפה הבעיה, אפשר לשאול. הרי בסופו של יום יוצאים המלצרים עם כסף מזומן ביד, לא? ובכן, הבעיה מתחילה בעובדה שאין למלצרים שכר. כי כשאין שכר – אין זכויות סוציאליות. איך אפשר לשלם למלצר תשלום על שעות נוספות או על שעות שבת, כשכל ההכנסה שלו היא הטיפים שהלקוחות משאירים? איך אפשר לשלם לו פנסיה, אם המעסיק בונה על זה שהלקוח ישאיר לו טיפים במקום שהוא ישלם לו שכר? התשובה היא שאי אפשר.
בהיעדר שכר מסודר מהמעסיק, כל הזכויות הסוציאליות שקיימות בחוק ומגיעות לעובדים פשוט לא יכולות להתקיים. וכך יוצא שאמנם למלצרים יש הכנסה מהטיפים, אבל אין להם שכר או זכויות סוציאליות, כמו לכל שאר העובדים בישראל.
שבוע אחר שבוע אני מקבל פניות ממלצרים שמספרים על זה שעבדו ארבע שנים במסעדה וכשפוטרו – הם לא קיבלו שקל אחד כפיצויים. או על מלצרית שנהגה להכניס כ-5,000 שקלים בחודש בטיפים, אבל כשנפלה בטיול משפחתי ושברה את היד, לא יכלה להגיע חודש שלם לעבודה ולא קיבלה יותר ממאתיים שקלים כדמי מחלה.
הצעת חוק זכויות המלצרים שתעלה להצבעה בכנסת תשנה את המצב הקיים ותשים סוף לג'ונגל בענף המסעדנות. קודם כל, היא תקבע שהלקוחות בבתי הקפה והמסעדות הם לא המעסיקים של המלצרים והמלצריות, ושזה לא באחריותם לשלם להם את השכר שלהם ואת הזכויות הסוציאליות.
במקום זה, קובעת ההצעה, המעסיקים ישלמו לעובדים שלהם לפחות שכר מינימום על כל שעת עבודה, בנוסף לזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק. הטיפים שהלקוחות משאירים, יחשבו כאקסטרה ולא יבואו במקום השכר והזכויות. זהו, פשוט מאוד ובסופו של דבר גם הגיוני. זה מה שמתקיים בכל המשק והמלצרים לא דורשים כאן זכויות יתר או תנאים מיוחדים. הם רק רוצים להיות עובדים שווים.
הכותב הוא פעיל חברתי, ממובילי המאבק לזכויות מלצרים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו