"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק במות בידור: ליצוק תוכן ליום העצמאות

,עודכן

פעם ביקשתי מחבר שהוא גם אח שכול לספר כיצד עובר עליו יום העצמאות, מה המחשבות שלו ואיך הוא מתייחס ליום.

התשובה הייתה מפתיעה – "ביום העצמאות אני בעיקר שותק ומתפעם, מתפעם מהחלום שמתגשם לנגד עינינו, שותק וחושב מה החלק שלנו בהגשמת החלום של מדינת ישראל ומתפעם על עצם היותי חלק מחלום כזה", אמר.

המבט הזה על יום העצמאות מתייחס ליום במימד של קדושה, רואה את הערך העמוק הטמון ביום העצמאות, ובעיקר לא נותן ליום העצמאות לחלוף כמו עוד יום של הווי ובידור בלבד.

לעומת התשובה הזו, צפה לנגד עיניי חוויה שסיפרה לי מכרה שגדלה בקיבוץ בו היה טקס משמעותי עם כניסת יום העצמאות שהיה ממלא את ליבה כל שנה.

שנה אחת מצאה את עצמה בעיר הגדולה מחפשת ולא מוצאת. בליל יום העצמאות היא חיפשה כיצד לחגוג את המשמעות של היום, ואל מול עיניה התגלו הבמות והמוזיקה אך למרות חיפושיה, בשום מקום לא מצאה את הערך את התוכן ואת העוצמה של היום.

הפרדוקס זועק לשמיים. אל מול יום הזיכרון שהחברה הישראלית מקדשת בכל כוחה ובצדק רב, אל מול יום הזיכרון שמלא בהתכנסות פנימית ובמחשבות עומק פתאום, באבחה אחת, התוכן והערך נעלמים ואנחנו משאירים את המקום רק לבידור ולחוויה.

בעיניי, מוטלת לפתחנו הזדמנות גדולה: לקחת את העוצמות של יום הזיכרון ולהיכנס ליום העצמאות עם ציון הערך והתוכן העמוק שלו.

יש לנו הזדמנות לעצב את המפגש בין שני הימים האלה בכל עיר ועיר ובכל קהילה וקהילה על ידי חיבור בין הכאב לצמיחה, על ידי עיסוק בטוב שאנחנו פוגשים כאן במדינה ועל ידי נתינת מקום לאנשים הטובים שנמצאים כאן ועושים את המדינה הזו טובה יותר.

אם נשכיל למצוא את התמהיל הנכון בו החברה הישראלית כולה נכנסת ליום העצמאות ממקום ערכי ועמוק ולא משאירה את התוכן רק לטקס המעבר בהר הרצל, ברור לי שילדינו ידעו להעריך הרבה יותר את המדינה שבה אנו חיים ולמענה נדרשים אנו פעמים רבות לפעול ליצור ולהתמסר.

עולם החגים היהודי מתייחס בדיוק רב לשלב ביום בו שוקעת החמה ולמעבר ליום הבא המצוין עם צאת הכוכבים. "בין השמשות" נקראים הרגעים המיוחדים האלה אליהם פעמים רבות מתנקזים רגעי הגעגוע התקווה והכיסופים.

אם נדע לקחת את בין השמשות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות וליצור שם רגעים קהילתיים ולאומיים של כאב תקווה וצמיחה נעניק ליום העצמאות את מקומו הנכון כיום של הכרת טובה ושמחה בכל היופי שזכינו לו.

אם נדע בסיומו של יום הזיכרון ועל סיפו של יום העצמאות לבנות חוויה עמוקה נעניק לעצמנו מפגש עם הסיבה לחיינו כאן ומפגש עם המנוע הערכי שמדינת ישראל מחפשת ביום יום. לבמות אפשר להשאיר מספיק זמן כל הלילה.

הכותב הוא המנהל החינוכי של "תוכנית יחד – זהות יהודית בקהילה",מבית רשת "אור תורה סטון"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יגאל קליין

סגן מזכ"ל בני עקיבא

כדאילהכיר