מרצח להריגה: בגלל הגורם האנושי

ביהמ"ש העליון קיבל אתמול חלקית את ערעורו של יונתן היילו, שהורשע ברצח בכוונה תחילה של ירון איילין ונידון ל־20 שנות מאסר. מדובר בטרגדיה אנושית שבמהלכה היילו נסחט ונוצל מינית על ידי איילין, חברו, אשר גם ביצע בו, בניגוד לרצונו, בשתי הזדמנויות שונות מעשי סדום.

ביהמ"ש העליון חזר ואימץ את עובדות המקרה כפי שנקבעו על ידי ביהמ"ש המחוזי וגם חזר ודחה את ההגנות שביקש היילו להיאחז בהן: הגנה עצמית במשולב עם טעות במצב דברים, הגם שבדיעבד התברר כי איילין לא התכוון לתקוף אותו מינית אך בפועל הוא דימה שזה מה שאמור היה לקרות ופעל על פי מציאות מדומה זו.

ביהמ"ש היה נכון לקבל את אמונתו הסובייקטיבית של היילו לכך שחש מאוים וכי אכן הוא עתיד להיות מותקף, אך גם לפי תסריט מדומה זה לא עומדת לו טענת ההגנה העצמית. הסיבה לכך היא שמידת הכוח שהפעיל היילו לנטרול הסכנה היתה מעבר לסביר ולנדרש בנסיבותיו של המקרה. כך, למשל, הצביעו השופטים שגם לאחר שאיילין כבר היה שכוב על האדמה ולא היווה עוד סכנה, נטל היילו אבן גדולה ורוצץ את ראשו. זה כבר לא מעשה של הגנה עצמית אלא של נקם. 

עם זאת, השתכנעו שופטי העליון כי יסודות עבירת הרצח בכוונה תחילה לא מתקיימים במקרה זה. כדי להרשיע אדם בעבירת רצח בכוונת תחילה היה על התביעה להוכיח שלושה יסודות: הכנה, החלטה והיעדר קינטור (מונח משפטי המתייחס להתגרות השוללת מהנאשם את היכולת לשליטה עצמית). מהתנהגותו של היילו אכן אפשר ללמוד על הכנה ועל החלטה, אך אין ללמוד על היעדר קינטור. דרישה זו מטרתה לוודא כי הרוצח פעל בקור רוח ובשיקול דעת - ולא כך במקרה הנוכחי. מעשי התקיפה המיניים הקודמים וההשפלות שחווה, נוסף על החשש הסובייקטיבי כי הנה הוא עתיד לחוות עוד מעשה סדום, יש בכל אילו משום קינטור מצטבר שיכול להסביר את איבוד העשתונות של היילו. לאמור - יש כאן פעולה לא שקולה שהיא תולדה של קינטור מצטבר. ולכן לאור עובדה זו החליט בית המשפט העליון להתערב ולשנות את סעיף ההרשעה מרצח להריגה ולהפחית את עונשו מ־20 שנות מאסר ל־12 שנים.

איני בטוח ששופטי ביהמ"ש העליון צדקו בהחלטתם להרשיע את היילו בעבירת הריגה. כאדם שהיה נתון באיום קשה ובהתחשב בתקיפותיו הקודמות - לא בטוח כי תגובתו חרגה ממתחם הסבירות של אדם במצבו. צריך להביא בחשבון כי אין לנו כלים משוכללים לבדוק מהי תגובה סבירה ומהי תגובה פחות סבירה בנסיבות לוחצות כמו שהיילו היה נתון בהן. 

לדעתי, יש מקום לפנות בעקבות החלטת בית המשפט העליון אל נשיא המדינה ולבקש את התערבותו כדי לחון את היילו ולשחררו לחופשי לאלתר. בעיניי, תחושת הצדק נפגעת כאשר אדם כמו היילו, שעבר מעשי סדום מזעזעים, וכדי למנוע הישנות הדברים, מושאר בכלא בטענה שחרג ממידת הסבירות בניסיונו להגן על עצמו.

הכותב הוא ראש המחלקה לעבירות צווארון לבן במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו