"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרידה תיטיב עם הכלכלה והביטחון

פרידה תיטיב עם הכלכלה והביטחון

דר נתן ארידן
, עודכן

אזרחי בריטניה יצביעו היום על שאלה אחת שמסעירה את הממלכה בחודשים האחרונים – אם להישאר באיחוד האירופי או להיפרד ממנו, אחרי 43 שנה. הנושא הטעון ביותר במשאל העם, שייערך היום בבריטניה, הוא ההגירה. אחד מעקרונות היסוד של האיחוד האירופי הוא חופש התנועה של אנשים (עם התנועה החופשית של סחורות, שירותים וכסף), ומסיבה זו בבריטניה אין שליטה על הגירה מן המדינות האחרות החברות באיחוד. החשש הגדול הוא שאם בריטניה תישאר חלק מהאיחוד, היא תהיה בסיכון גבוה יותר למתקפת טרור.

האיחוד נאבק לטפל ביעילות במשבר מהגרי העבודה, הלוקחים מקומות עבודה של אזרחים בריטים ותופסים מקום גם בבתי הספר. בריטניה, אם תישאר באיחוד, לא תוכל לשלוט בגבולותיה. גם שירותי הבריאות קורצים לשאר אזרחי האיחוד האירופי וקיים חשש שהמשך החברות באיחוד יביא לכך ששירות הבריאות הלאומי יעמוד בפני התמוטטות על חשבון אזרחי בריטניה.

יציאה מהאיחוד תיטיב גם עם הכלכלה הבריטית. התחרות תהפוך בריאה יותר ועסקאות סחר עם מדינות אחרות יפרחו, מבלי שיהיה צורך לשמור על הייצור הבריטי בתוך האיחוד עצמו. אם אזרחי בריטניה יבחרו להיפרד מהאיחוד, יהיה אפשר לקדם באופן עצמאי עסקאות סחר בינלאומי עם מדינות רבות בעולם כמו סין, הודו וארה"ב.

בעיה נוספת היא המדיניות החקלאית המרכזית של האיחוד האירופי, הנחשבת בזבזנית ויקרה. בריטניה יכולה להגיע להסכם עם האיחוד האירופי, בדומה לזה של נורבגיה, בנוגע לגישה לשוק של האיחוד, אך מבלי להיות מאוגד איתו בנושאי חקלאות ונושאים נוספים. האיחוד האירופי נחשב אזור מכס שמטרתו להגן על הענפים החקלאיים והייצור והוא עושה זאת על ידי קביעת מכסות ומגבלות. בשל כך אזרחים במדינות החברות בו משלמים יותר עבור מוצרים, לעומת השווקים העולמיים. יציאה של בריטניה מהאיחוד עשויה להוביל להורדת המחירים בגבולות הממלכה.

ויש גם נושא הביורוקרטיה. האיחוד האירופי רווי בנהלים המקשים לעיתים על האזרחים מהמדינות החברות בו, ועזיבתו תאפשר לממשלת בריטניה ולרשויות הפיננסיות לעצב מסגרת רגולציה מתאימה יותר לצרכים שלהם. האיחוד הפך לגוף המבקש לעצמו ריכוז, ויסות ושליטה - ההפך ממה שנדרש כדי לאפשר צמיחה והצלחה בעתיד. בעידן הכלכלה הגלובלית צריך להיות גמיש כדי להצליח, והבריטים צריכים לחזור לשלוט בגורלם.

מוסדות האיחוד האירופי יושבים בבריסל ומקבלים שם את החלטותיהם, ולא תמיד באופן כזה שמבטא את צורכי המדינות. האיחוד "הוכיח" את עצמו כגוף איטי ולא יוצלח. אזרחי בריטניה יוכלו לשים קץ למצב שבו גוף שאינו קשור אליהם במישרין מקבל חוקים שאינם תואמים את צורכיהם האמיתיים.

הכותב הוא מרצה במכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אונ' בן־גוריון בנגבטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...