כשהשר נפתלי בנט פנה אלי לפני ארבעה חודשים, כדי להקים ועדה לבדיקת הנוכחות של הזהות המזרחית בתוכניות הלימודים, ראיתי בכך פנייה היסטורית שפותחת שיח רב־צדדי לשאלת זהותו של הישראלי כפי שעוצב עד כה.
השאלה שעומדת בפנינו לעומק הינה מה דמות הישראלי החדש. העמדה האידיאולוגית בתשתית הקמת החברה הישראלית היתה מה שנקרא אז "כור ההיתוך", דהיינו יצירת צבר עירום ונקי מכל שייכות יהודית היסטורית. העמדה הזאת פגעה באפשרות בנייתה של דמות ישראלית משכילה, עשירה, מחוברת, רלוונטית, הנובעת מעומק של דורות. העמדה של כור ההיתוך פגעה באופן דרמטי בזהות של יהודי המזרח ובחיבור שלהם להיסטוריה הייחודית שלהם לאורך הדורות. העמדות הללו באו לידי ביטוי קיצוני בתוכניות הלימודים הפורמליות והבלתי פורמליות.
בעבודה של חודשים של ועדת ביטון, בשיתוף יותר ממאה חוקרים מזרחיים ואשכנזים, נמצא, בין השאר, כי תלמיד תיכון יכול לסיים תיכון מבלי להתוודע אפילו ליצירה מזרחית אחת, ותלמיד תיכון יכול להגיע לסיום לימודיו מבלי להכיר אף לא דמות היסטורית אחת מקרב קהילות ספרד והמזרח. זה עשר שנים חלה הידרדרות מתמשכת בהדרה של היסוד המזרחי מתוכניות הלימודים.
עד לפני עשר שנים היה בתוך משרד החינוך מנגנון שנקרא "המרכז לשילוב מורשת המזרח" - מנגנון טעון בתקציב ובעובדים אשר דאגו לקידום המחקר בנושא יהדות המזרח באיכות גבוהה וברגישות ודאגה לזהות ישראלית כוללת.
עם הגשת דו"ח ביטון, מידת יישומו תלויה ביכולת של משרד החינוך להפנים ולהטמיע. בכל מקרה, המשמעות של הדו"ח היא עצומה מעצם קיומו, והוא בבחינת אצבע מורה לדורות הבאים, מתוך ראייה פשוטה ונחרצת שעם בנוי מסך כל חלקיו. היכרות משמעותית של חלקי העם אלה את אלה וזיקה חיובית למורשות השונות יקטינו אנטגוניזם חברתי ואלימות מילולית ודעות קדומות המאיימות להכות בשלמות העם ובעתידו.
הכותב הוא משורר ויו"ר הוועדה להעצמת מורשת יהדות המזרח וספרד במערכת החינוך