מרימים את הרף

לא כל יום קורה, בוודאי לא במדינת ישראל, שיעדים שקובעת הממשלה ומשרדיה מושגים טרם הגיע המועד האחרון שנקבע להשגתם. והנה, דווקא באחד מאתגריהם הגדולים של הממשלה והמשק הישראלי – שילוב חרדים בתעסוקה, נרשם שבוע שעבר כאשר משרד הכלכלה פרסם נתונים לפיהם היעד שקבע המשרד לתעסוקת נשים חרדיות לשנת 2020 (63%) הושג כבר בשנת 2015, כאשר שיעור תעסוקתן הגיע ל- 73.1%.

היעד שנקבע לשנת 2020 (63%) עבור תעסוקת גברים חרדים אומנם טרם הושג, אך הנתונים מעודדים: בשנת 2015 הגיע לראשונה מספר הגברים החרדים העובדים ל- 51.2% ולראשונה נקודת האיזון באוכלוסייה החרדית התהפכה ויש בה יותר גברים עובדים מלומדים. הגם שמספר זה נמוך ביחס לנשים החרדיות, חשוב לזכור כי מדובר בקפיצה גדולה ובהישג עצום, לאור העובדה שבשנת 2003 רק 33% מהגברים החרדים היו משולבים בשוק העבודה.

נתונים אלה הינם נקודת ציון חשובה בתהליך ארוך שנים שעובר המגזר החרדי, שעדיין רואה את לימוד התורה כערך חשוב מכל - אולם בו בזמן הוא עובר שינוי תודעתי במסגרתו מבינים החרדים ומכירים בצורך להשתלב בשוק התעסוקה על מנת לפרנס ולכלכל בעתיד את משפחותיהם בצורה מכובדת וראויה.

הדרך להצלחה עוברת בראש ובראשונה בהשקעת המאמצים והתקציבים הנדרשים בהמשך הגדלת שילובה באקדמיה. בהסתכלות על חמשת השנים האחרונות מספרם הכללי של הבוגרים החרדים גדל פי 2.4, אולם הירידה של כ-5% בכמות בוגרי התואר הראשון בשנת תשע"ה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צריכה להוות לכולנו סימן אזהרה וזרז למציאת דרכי התמודדות.

לצד ההישג המרשים, כפי שמציג הדו"ח, אל לה לאקדמיה להסתפק רק בעצם השתלבותם של החרדים בתעסוקה, אלא לשים את הדגש על שילובם בתעסוקה איכותית. קיימת חשיבות גדולה לא רק לעצם שילובה של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, אלא גם ששילוב זה יעשה במקצועות אשר יבטיחו את טיפוסן של אותן משפחות חרדיות אל מעל לקו העוני.

מדובר במגזר שגלום בו פוטנציאל אנושי עצום של מוחות איכותיים ויצירתיים ויכולת להשתלב במקצועות היוקרתיים ביותר, לכן חשוב להכווין אותם לאו דווקא למקצועיות המזוהים עד כה עם מגזר זה, דוגמת משפטים וחינוך, כי אם להכווין אותם דווקא למקצועות יוקרתיים ובעלי פוטנציאל השמה והשתכרות גבוה דוגמת הנדסה, היי-טק, ניהול ומחשבים. שכן אל מול ההצלחה והנכונות שמגלה האוכלוסייה החרדית, נדרש מאתנו להעלות את רף היעדים שאנחנו מציבים, לא רק כמותית בשיעור המועסקים בכלל, אלא גם איכותית בהשתלבותם במקצועות ותחומים מובילים.

כעת, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. מוטב יהיה לו תכנית החומש הבאה של המל"ג לשילוב חרדים באקדמיה תתמקד לא רק בהיבטים כמותיים כי אם איכותניים, זאת על מנת שלא תחזור החברה הישראלית כולה, והאוכלוסייה החרדית בפרט, שנים רבות לאחור.

הכותב הוא ס' נשיא המרכז האקדמי "לב"