שנת 2016 - ומעמד הנשים במדינת ישראל עדיין רחוק מלהיות אידיאלי, בלשון המעטה.
הוא רחוק מלהיות אידיאלי משום שבישראל עדיין שולחים נשים מוכות למקלטים, סוג של כלא, כדי להגן עליהן, בזמן שהגברים שמאיימים על חייהן מסתובבים חופשי. יש כאן פיגור ניכר באופן שבו מטפלים בתיקים של אלימות במשפחה ובהכשרת הצוותים הרלוונטיים, לעומת מה שעושים במקומות אחרים בעולם. תעדוף מניעה וטיפול באלימות במשפחה צריך להיות במקום גבוה בסדר היום הציבורי משום שהדבר ישפיע על משפחה שלמה - הורים וילדים ודורות לאחר מכן - ולכן ההשלכות רבות ורחבות.
ובמדינת ישראל מעמד הנשים רחוק מלהיות אידיאלי משום שכמות לא מבוטלת של אנשים מוטרדים יותר מבריאות נפשו של אנס, שבמקרה גם היה נשיא המדינה, במקום מבריאותן הנפשית של הקורבנות שלו.
ובינתיים, פוליטיקאים פופוליסטיים דואגים לשווק לנו חוקים של "הורות שוויונית", כדי שחס וחלילה לא יהיו לנשים כמה זכויות יתר, וודאי שלא יהיו להן זכויות שאין לגברים. שלא תבינו אותי לא נכון - חופשת לידה גם לגברים היא בעיניי דבר מבורך, אבל החוק שעבר השבוע, הקובע כי מגיעה "שעת הנקה" גם לגברים, הוא לעג לרש. באמת אין דברים יותר בוערים שצריך לטפל בהם קודם?
ולאחרונה היינו גם עדים לניסיון המתמשך לביטול חזקת הגיל הרך - החוק היחיד שקצת שומר על זכויות נשים בבתי המשפט. לפני שמבטלים חוק זה, אולי תמצאו פתרון למסורבות גט? כי כמו בגירושים, כך גם ביטול חזקת הגיל הרך יוביל לכך שנשים יהיו חשופות לסחטנות מתמשכת, לא רק בבתי הדין הרבני אלא גם בבתי המשפט.
וכשנשים כבר מרימות את קולן וזועקות "די" להטרדות מיניות, לאונס, לאלימות נגדן, שוב עולים הקולות הפופוליסטיים "תלונות שווא". אולי בפעם הבאה שתשמעו את הקריאה הפופוליסטית והמטעה הזאת תיזכרו במספר הנשים שהן הקורבנות, ובשאלה כמה מהן באמת מגישות תלונה? וכמה מהן אינן מגישות תלונה? תלונת שווא בכל דבר ועניין היא דבר חמור מאוד, אך כמות תלונות השווא היא טיפה בים לעומת אלו המוגשות אך לעולם לא מבשילות לידי כתב אישום בגלל "חוסר ראיות". כי, מה לעשות, בדרך כלל אין עוד מישהו בחדר כדי להעיד כשאישה נאנסת או מוטרדת מינית או חוטפת מכות מבן זוגה. ומה עם כל הנשים שנפגעות ולעולם לא מגישות תלונה בגלל פחד או בושה? ואולי כדאי פעם אחת לדון ב"הכחשות שווא" וב"הכפשות שווא"? מה שיעור הפוגעים שמכחישים את שעשו? מה שיעור הפוגעים שמכפישים את שמן של הקורבנות? מה הנזק הנגרם לקורבנות מההכחשות ומהכפשות שווא?
ומעמד הנשים רחוק מלהיות אידיאלי משום שנשים לא יכולות להתגרש בלי הסכמה של בן זוגן, ואם הוא מסרב לתת גט - האישה עומדת חשופה בפני הרכב של גברים שיחרצו את גורלה ויחליטו אם יש לה סיבה "מספיק טובה" כדי שיופעל לחץ ויינקטו סנקציות נגד הסרבן המתעלל. כן, סיבה "מספיק טובה", כי הרצון שלה הוא לא סיבה "מספיק טובה". לבית הדין יש היום סמכות להטיל סנקציות, אבל לרוב עושים זאת רק אחרי שהדיינים שוכנעו שיש לחייב את הסרבן במתן גט, וזה יכול לקחת שנים. מדוע, למשל, לא משקיעים משאבים בזיהוי מוקדם של תיקים "בעייתיים"? הרי הארגונים שמסייעים למסורבות גט יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של סרבנים פוטנציאליים, הרי יש דפוס התנהגות, ואז אפשר להזרים את התיקים האלה להליך טיפול מזורז.
ולצערנו, כמו בכל הארצות המערביות, נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים, ללא קשר לתפקיד, להשכלה, לוותק, לשעות עבודה.
אז לפני שמעבירים עוד חוק ל"הורות שוויונית" העוסק בשעת הנקה לגבר, אולי כדאי לדאוג לזכויותיהן הבסיסיות ולביטחונן של נשים במדינה שלנו?
הכותבת היא מנהלת השירות לסרטן השד בצעירות, המרכז הרפואי שיבא טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו