בעידן הנוכחי של ישראל 2016, שבו הטכנולוגיה שולטת וכולנו מכורים לעולם הווירטואלי ולרשתות החברתיות, נדמה שהחלטת הממשלה השבוע, המצדדת בשימור המצב הקיים שבו החרדים ימשיכו להיות פטורים מלימודי הליב"ה - מנותקת מהמציאות. הרי מי כמונו יודעים שהיום אי אפשר להתקדם בשוק העבודה, ובכלל בחיי היום־יום, ללא לימודי שפת האנגלית, למשל. אז למה לא ללמוד?
הטענה החרדית שאומרת כי "עלינו לשמור את הקיים" ו"לא לשבור חומות הגטו", בצדק יסודה. אבל מדוע החומה הזאת לא איפשרה לנו ללמוד את כל המקצועות, לרבות את שפת האנגלית באופן בסיסי? לא שבע יחידות, לא שלוש, אלא יחידה אחת, שהיא הרמה הבסיסית בשפה המדוברת.
הרי לא ייתכן שברוב בתי הספר החרדיים ילמדו חשבון או דקדוק ברמה בסיסית, ואת שפת האנגלית - שהיא חשובה לא פחות ממקצועות אחרים - לא ילמדו כלל. זה לא ייתכן, משום שאנגלית נצרכת לא פחות מחשבון. בשנים הראשונות לחיינו אנחנו לא נתקלים בהבדל מהותי בחשיבות המקצועות, אבל כשיוצאים לשוק התעסוקה, אנחנו נתקלים בו יותר מדי.
חברי הכנסת החרדים קוראים למעסיקים, בכל הזדמנות שיש להם, לקבל חרדים לשוק העבודה, אך באותה מידה הם ממלאים פיהם מים באשר לעובדה שאותו עובד שהם מבקשים לשלוח לחברה מובילה בארץ יתקבל לעבודה רק בשל הלחץ שיצר השיח. זאת ועוד, במבחן המציאות העובד יתקשה לעיתים לספק את הסחורה כשיפגוש את הבורות באנגלית ובשאר המקצועות.
הביקורת אינה רק על חברי הכנסת החרדים, אלא ואולי בעיקר על נבחרי הציבור החילוני, ובראשם יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד, שמיהר לפרסם סרטון שנוי במחלוקת ברשתות החברתיות שבו נראה אב חילוני מסביר כי בהחלטת הממשלה נגד לימודי הליב"ה החרדים נידונו לעוני.
המלחמה בחרדים, שעלתה מדרגה השבוע, תוריד לטמיון את כל השינוי שעשינו בעצמנו, ללא כל עזרה מנבחרי הציבור. הציבור החרדי עלול לעלות כעת על כביש ללא מוצא, ואם ימשיך להתקדם בו, קשה להאמין אם יהיה אפשר אי פעם לשוב למגמה שצברה תאוצה בשנים האחרונות. עליכם להבין את התהליך העובר בימים אלו על החברה החרדית. בקרב פלחים נכבדים מצעירי המגזר כבר התבססה בשנים האחרונות ההבנה שהגיע הזמן לשינוי הדרגתי בחיים שאליהם הורגלו; שיש היגיון מסוים בדרישה לשוויון בנטל; שכדאי ליותר אנשים ללמוד מקצועות ואחר כך לצאת לשוק העבודה. בשטח כבר רואים את השינוי, איש לא יכחיש זאת. צאו לרחוב ובידקו בעצמכם.
הלך הרוח ברחוב החרדי מתבסס על ההנחה שרוצים לשנות מה שאנחנו מאמינים בו, שקיבלנו מדורי דורות. מצב שבו מוכח לעין כל כי מדובר ברדיפה הנובעת משנאת האחר, השונה והחלש, יחזק דווקא את הכוחות ואת הקולות המיליטנטיים בקרב המגזר, ויסייע להם לזכות לתפיסה ולאחיזה גם בליבותיהם של הפרגמטיים.
אנחנו, החרדים שרוצים ללמוד ולהשתלב בשוק העבודה, לא בורחים מביקורת כשהיא לגיטימית, אך רוצים שתדעו מתי משתמשים בנו ככסות, כתירוץ.
הכותב הוא עיתונאי בכיר בתקשורת החרדית