"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מסדר אבירי החרם

מסדר אבירי החרם

לנה בקמן
, עודכן

ממשלת נורבגיה העבירה סכום של 5 מיליון קרונות נורבגיות (600 אלף דולר) ל"מינהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" (ובקיצור, המינהלת) ברמאללה. זו היתה יכולה להיות תרומה מבורכת אילולא גוף זה היה אחראי למימון ארגונים אנטי־ישראליים, המבקשים לחתור תחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מינהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי היא למעשה מנגנון מימון, שעד לפני יוני 2016 היה משותף לארבע ממשלות אירופיות - הולנד, דנמרק, שווייץ ושבדיה. ממשלות אלו, לרבות אבירת זכויות האדם הנוספת שהצטרפה, נורבגיה, הן ידידותיות לישראל ודוגלות בערכים דמוקרטיים ובקידום זכויות אדם. זו בדיוק הסיבה לדיסוננס שנוצר כאשר הנתונים מצביעים על תרומות למנגנון מימון, ש־56 אחוזים מתקציבו מגיעים לארגוני BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות). מדוע, אם כן, מדינות שחרתו על דגלן ערכים נעלים, מעבירות כספים למטרות שנשמעות יפה אולם בפועל משמשות להרצת קמפיינים אנטי־ישראליים ואנטישמיים, לא פחות? התשובה לכך היא חוסר פיקוח על הכספים. לכן אי אפשר להסתפק בהעברת תקציבים לפרויקטים ולארגונים ששמם מצלצל יפה. חובה על ממשלות שעושות שימוש בכספי משלמי המסים לבדוק היטב מה נעשה עם אותו הכסף, ואם אכן הוא מועבר למטרות המקדמות תהליכים חיוביים. בניגוד למימון שמועבר מכספם של משלמי המסים באירופה לפרויקטים שונים, כגון פרויקט לקידום שלום ואי אלימות, הפעם מדובר במימון המאפשר את קיומם ופעילותם של ארגונים אנטי־ישראליים. מצופה מממשלות זרות, לרבות נורבגיה, לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להזרמת כספים שמטרתם טובה, אך ללא פיקוח הם מגיעים לקבוצות הפועלות בניגוד למטרותיהן. זאת במיוחד לאור הגילויים האחרונים על אודות שימוש לרעה בכספי סיוע הומניטרי בארגון World Vision ובארגון UNDP של האו"ם, שהועברו לארגון הטרור חמאס. כמובן שיש הבדל בין טרור ל־BDS, אולם המכנה המשותף להם הוא חוסר הפיקוח על הכספים המוקצים לארגונים השונים במסגרת הסכסוך הערבי־ישראלי.

ממשלת ישראל כבר החלה בפעילותה למיגור קמפיין החרם. כעת ראוי לערוך קמפיין המביע מחאה נגד השקעה בארגונים אנטישמיים וכאלה החותרים תחת קיומה של המדינה. הרי חמש המדינות הללו מתנגדות לכך ממילא. בחלק ממדינות אירופה עלה נושא המימון לארגונים שלא מקדמים שלום, ואף פוגעים בו, לסדר היום הציבורי. משלמי המסים בנורבגיה ודאי לא ישמחו לדעת שכספם מושקע במטרות הנוגדות את הערכים שלהם עצמם.

הכותבת היא סגנית מנהל אגף תקשורת ומנהלת קשרי כנסת במכון המחקר NGO Monitorטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...