כבכל תחילת שנה אנחנו שומעים על רפורמות חדשות שיונהגו במערכת החינוך, העולות בקנה אחד עם תפיסת עולמה החינוכית של הנהגת המשרד. אך במציאות הפוליטית הנהוגה בארץ, בכל שלוש שנים בממוצע מתחלף שר ואיתו מתחלפות הרפורמות, בעלות עשרות מיליוני שקלים. אם נבדוק את מערכת החינוך לאורך העשורים האחרונים, לאחר כל הרפורמות, נמצא כי המערכת דורכת במקומה, ולטיפול בסוגיות המשמעותיות, כגון חופשות בתי הספר, צפיפות הכיתות והישגי התלמידים, לא נשאר שקל בקופת המשרד.
זה הזמן להפסיק עם הרפורמות ולהתחיל בתוכנית עבודה רב־שנתית, יציבה ומחייבת לעשור הקרוב לפחות, בכל הנושאים הבוערים. להלן כמה עצות מעשיות שתועלתן מרובה ועלותן מועטה:
1. שיברו את המסגרת הלימודית השנתית, היא לא קדושה ועליה להתחשב בצורכי המשפחות בימינו. חופשות קצרות יותר יאפשרו להורים לתכנן את ימי החופשה, ומערכת הלימודים תותאם ליחידות לימוד קצרות, ממוקדות ואפקטיביות.
2. צרו שכבות בנות שני שנתונים (למידה משותפת בכיתות א׳־ב׳, ג׳־ד׳ וכו') וכך נבנה חינוך ערכי וקבלת אחריות בין תלמידים. הבוגרים ילמדו גם ללמד ובכך נצמיח מנהיגות צעירה.
3. שיברו את מסגרת "הכיתה הקלאסית", במקום לבנות כיתות חדשות שלהיקפן הבלתי נתפס לא יימצא לעולם תקציב. למדו במרחבי לימוד גדולים שיכללו 120-90 תלמידים עם שלושה מורים מובילים ושני מורים משניים. בכך תיצרו שיתופיות וניידות של תלמידים בקבוצות לימוד שונות ומגוונות.
4. צרו כלים פדגוגיים אמיתיים ללמידה משמעותית, פיתוח סקרנות והרחבת ההשכלה. לפחות 60% מההוראה תהפוך (בהדרגה) ללמידה אינטרדיסציפלינרית, שבה יילמדו תחומים חופפים ומשלימים כדי ליצור אינטגרציה של למידה, סנכרון ידע וחשיבה.
5. עודדו שיתוף פעולה והערכה הדדית על ידי למידה שתהיה ברובה פרויקטלית ובעלת רכיבי למידת מחקר, בקבוצות עצמאיות קטנות.
6. החלו ללמד בלמידה יחידנית מונחית שתהפוך תוך כדי העמקה ללמידה קבוצתית. תוצרי הלמידה יהפכו מתוצרים אינדיבידואליים לקבוצתיים.
7. שלבו באופן מלא בין החינוך הרגיל למיוחד, הקדישו זמן ללמידה בקבוצות על פי קצב ויכולת למידה אישית וזמן ללמידה משולבת. תוצרי הלמידה האינדיבידואליים יבואו לידי ביטוי בקבוצה.
8. השתמשו בטכנולוגיה ככלי עזר נוכח אך סמוי מהעין ודירשו מהתלמידים לפתח ולטפח את חשיבתם ה"מחשובית".
9. הקימו מרחבי למידה יצירתיים שבהם יתנסו התלמידים בהבנת הסביבה והטבע, מרחבי יצירה ועשייה (בישול, נגרות ועוד). מרחבי הלמידה יפלשו זה לזה בהתאם להתקדמות התלמיד ולהתפתחותו.
10. בטלו את מוסד הפיקוח הארצי והפעילו את מערך החינוך מלמטה למעלה - ליישוב ולביה"ס יינתן חופש פעולה מלא ב־40% מתוכנית הלימודים, כדי לאפשר התמחויות מקומיות, פלורליזם, יצירתיות.
בואו נעורר עוצמות ויכולות בקרב ילדינו. המדינה צריכה באופן קבוע ומתמיד לבנות ולתכנן על בסיס נתח גדול מבוגרי מערכת החינוך שלה, שיצעידו אותנו למאה ה־22 כמדינה מהמובילות בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
