"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כמו פצצת זמן מתקתקת

כמו פצצת זמן מתקתקת

נירית צוק
, עודכן

אם עקבתם לאחרונה אחרי החדשות ומדורי האקטואליה, לא יכולתם שלא לשמוע על מקרה גניבת הנייד והפצת תמונותיה האינטימיות של העיתונאית שרון פרי, שסוקר בהרחבה. ובעוד פרי ביקשה לנסות לעצור את הפצת התמונות, אלו המשיכו לעבור מאחד לאחר בכל מקום אפשרי: אינסטגרם, ווטסאפ, אתרים שונים ועוד.

המקרה הזה מדאיג לא רק בגלל הסיפור האישי של פרי. לא מזמן אירע מקרה דומה גם לענת הראל, שבו נחשפו תמונות אינטימיות שלה, ולפני כמה ימים שמענו על נערה מאיטליה שהתאבדה בשל אותה סיבה בדיוק. היא ניסתה, במשך כשנה, להילחם במפיצי התמונות שלה אבל שום דבר לא עזר. בסופו של דבר, חרף ניסיון המאבק, היא התאבדה.

המקרים האלו מסמלים פצצת זמן מתקתקת. כזאת שברור לכולנו שאם משהו פה לא ישתנה, תתפוצץ בקרוב לכולנו בפנים, ובגדול. בואו נתחיל מכך שהפרטיות שלנו היום השתנתה, או יותר נכון, מתה. זה כבר לא סוד, וגם לא משהו שאפשר להתווכח עליו. כל מי שמשתמש ברשת צריך להביא בחשבון כי אפשר, בכל רגע נתון, לפרוץ למחשב, לטאבלט או למכשיר הסלולרי שלו ולחשוף לקהל הרחב את כל מה שהוא עושה שם. אגב, גם אם הוא משתמש בסיסמה. ויותר מכך, אם מישהו מעלה בעצמו סרטון או תמונות לרשת, במצב הקיים כפי שהוא כיום, יש סיכוי גבוה שהסרטון הזה, חרף "חוק הסרטונים", יופץ בכל מקום.

את זה שאנחנו בבעיה הבין אתמול גם השר גלעד ארדן, שקרא למשטרה לתעדף את חקירת גניבת הסלולר והפצת התמונות של פרי. אבל טובות ככל שיהיו כוונות המשטרה, בסופו של דבר הנושא הזה מתגלגל לפתחנו. משטרת ישראל לא תוכל לבדוק כל מכשיר נייד ולעצור את השטף. זו אחריותנו כחברה, כבוגרים, כהורים, להילחם בסקרנות הטבעית ולמחוק את התמונות. וזו גם הדוגמה שעלינו לשמש לילדינו המתבגרים.

אחת הסיבות שהנושא הזה מדאיג במיוחד היא כי למרות הניסיונות הרבים שנעשים בשטח על ידי גורמים רבים ושונים כדי להתריע מפני הסיכונים שטמונים ברשת ולהסביר למשתמשים הצעירים איך כדאי להם לשמור על עצמם במרחב הווירטואלי, הם לא באמת מבינים שכל מה שהם מתעדים או כותבים, הן בנייד והן ברשתות החברתיות, עלול לפעול לרעתם. מבחינתם, להם זה לא יקרה.

יתרה מכך, תופעת ה"סקסטינג" היא עבור רבים מבני הנוער חלק מחיי היום־יום, שהופכת לעוד "דאחקה" בין החבר'ה. לראיה, היה אפשר לראות אתמול "ממים" שנשלחו בקבוצות ווטסאפ ובהם תמונה של בחורה בביקיני שאומרת, "חכו שהנייד שלי ייגנב..."

מקרה זה והמקרה של ענת הראל מחייבים אותנו להתנהלות אחרת בעולם הדיגיטלי. הגיע הזמן שמשהו ישתנה. הגיע הזמן שאנו, ההורים, נקבל אחריות, ואפילו אחריות כפולה. מצד אחד נסביר לבני הנוער שוב ושוב את החשיבות שבשמירה על הפרטיות שלהם, ומצד אחר, הגיע הזמן לקבל אחריות אישית. בואו נחליט כי מהיום אנחנו לא מפיצים תמונות כאלו, לא מעבירים אותן הלאה ולא משתפים פעולה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית מגזין "עשר פלוס" להורים למתבגרים ומרצה בנושא בריונות בני הנוער ברשת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...