"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש השנה: להתחבר, למרות המחלוקות

,עודכן

אחד מכינויי ראש השנה הוא "יום זיכרון". זיכרון בהקשר יהודי הוא דרבון לשנות, זמן לשדרג, קודם את עצמנו וגם את החברה שבה אנו חיים. כאשר אני מביט לאחור על השנה האחרונה אני נזכר בכמה סוגיות שהעסיקו אותנו, וכל אחת מהן מעמידה מולנו ערכים שונים שלרוב גם מתנגשים.

לאחרונה התפרץ משבר פוליטי סביב עבודות תשתית ברכבת בשבת, דיון נוסף התעורר סביב תוכנית חומש חדשה לשילוב חרדים באקדמיה, ושמענו דיונים על מערכות החינוך השונות ומקום המדינה בקביעת הערכים והתוכן הלימודי בתוכן, הן במשרד החינוך והן בצה"ל. בכל אחד מהמקרים מצאנו ערכים שונים באים בסתירה. בחודש החגים יש הזדמנויות רבות למשפחה המורחבת לשבת ליד השולחן החגיגי ולהתחבר שוב מתוך שמחת החג. כל אחד בדרך שלו מוזמן לחשוב על הסוגיות הבוערות, אבל באווירה של שמחה ומשפחה.

שבת: איך צריכה להיראות השבת בפרהסיה הישראלית? איך מאזנים ברצון שהוא מקובל על רוב העם שיום השבת בישראל יכול מצד אחד לקבל אופי יהודי, אבל באותו זמן נאפשר למי שאינו שומר הלכה להמשיך לחוות את אותה שבת באופן המתאים לו.

שילוב או חילון? כאשר מדינת ישראל מציבה יעד של שילוב חרדים וחרדיות במוסדות ההשכלה הגבוהה, איך תעשה זאת כאשר מצד אחד התהליך לא יפגע ביכולת של הסטודנט החרדי לשמור על אורח חיים חרדי, ומצד שני מוסדות ההשכלה הגבוהה לא מתפשרים על הערכים של שוויון ומחקר.

צה"ל - תודעה יהודית או זהות יהודית: על צה"ל לבנות לא רק מערכת לוחמת אלא לפתח את אותם ערכים שעל בסיסם הוא מכין חיילים וקצינים למלא משימותיה. יש הרואים ערך עליון בקידום ערכים פלורליסטיים כתוכן החשוב ביותר, ויש מי שרואה באותם תכנים דווקא סכנה לצבא העם היהודי, שחייב לראות את עצמו צועד בעקבות תחושה יהודית עמוקה.

כל אחת מהסוגיות הללו (ועוד רבות אחרות) הן חלק מהחקר הפנימי של החברה הישראלית כאשר היא מנסה לאזן בין אוכלוסיות שונות. ראינו בשנה החולפת שהשחקנים הראשיים בשיח הם הנציגים הפוליטיים השונים, כאשר לרוב זה מביא אותנו לדיון רדוד ושיח כוחני. מגיע לחברה טיפול יותר מהותי בסוגיות העומק הקשורות לזהותנו כעם וכמדינה. אבל על החברה להראות בגרות בבניית אמון דרך אותו שיח. אותו מודל של שולחן החג, התכנסות משפחתית - הוא המודל שיכול לתת השראה לשיח הלאומי. ראש השנה הוא הזמן להשקיע אנרגיות חדשות, להתחיל תהליך של שיח חדש, המכיר במורכבות אבל לא מוותר על האפשרות של פתרון המקיים חיים שותפים ומלאי משמעות עבור כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר