דווקא הוא: פרס וחיזוק היישוב

עם פטירתו של שמעון פרס חשתי בצורך להעלות קווים לזכרו ודווקא ביחסו להתיישבות ביהודה ושומרון (כמובן בלי להמעיט מחלקו הקשה מאוד בקידום "הסכם אוסלו") וכמי שהיתה לו הזכות להיות שותף להקמת עפרה.

תמיד אזכור שעפרה הוקמה כ"מחנה עבודה" של משרד הביטחון. זכינו בתואר הזה כי קבוצה קטנה בהובלת חנן פורת ז"ל התקשרה לקבלן אשר בנה באותה עת את המחנה הצבאי בהר בעל חצור ולחצה עליו לקבל בקבלנות משנה את גידור המחנה. ואכן, במשך כחצי שנה יום־יום נסעה "פלוגת העבודה" מירושלים להר בעל חצור. כל אותו זמן לטשנו עינינו למחנה ירדני נטוש (כיום היישוב עפרה) כבסיס סביר להקמת יישוב. בט' באייר תשל"ה החלטנו שבסיום העבודה, במקום לחזור לירושלים, נתמקם בעפרה. 

מובן שבכל אותו הזמן היו מגעים בין לשכת שר הביטחון פרס לבין אנשי גוש אמונים בהנהגת פורת, ואכן באותו הלילה ניתנה הוראה לצבא שלא לפנות אותנו. קשה היום להבין את המשמעות העצומה של החלטה זו. טרם עליית עפרה על הקרקע לא היתה כל נוכחות יהודית אזרחית בין עפולה לירושלים.

גם כחצי שנה מאוחר יותר בסבסטיה, פרס כשר הביטחון הוביל להסכם בין אנשי גרעין אלון מורה של גוש אמונים לבין ממשלת ישראל, שאיפשר את הקמת היישוב קדומים. יש אומרים כי פרס עשה זאת כדי לקנטר את רה"מ דאז יצחק רבין ז"ל, אך אני לא סבור כך. נכון הדבר שאני, כמזכיר צעיר, ביקשתי פגישה עם רבין כדי לקבל הכרה בנו כיישוב חוקי, אך ראש הלשכה אלי מזרחי אמר לי: "אתם הבייבי של פרס, אין לך מה לחפש כאן".

כדי להבין את רוח התקופה יש לזכור שחברים מרכזיים במפלגת המערך היו גם חברים בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. ובמידה מסוימת בשנים אלו פרס היה ממוקם ימינה לרבין. כבר בתחילת הדרך הוא בא לבקר ונטע עץ במקום, ואנשי משרדו אף הזמינו במסגרייה בעפרה סולמות למטוסי הכפיר כדי לספק תעסוקה לחברים ביישוב. יתרה מזו - במלאות 80 לפרס, הגיע ביוזמתו לעפרה צוות מרשת BBC כדי להראות להם את חלקו בבניין עפרה. 

זוכר אני אירוע נוסף שבו הייתי שותף ושבו הפגין פרס אחריות לאומית: מייד לאחר הסכם אוסלו ומעבר רמאללה לשטח A נחסמה הדרך של ילדי דולב לבית ספרם בבית אל. נאלצתי להורות על סלילת כביש עוקף רמאללה שיאפשר תנועת אזרחים ותלמידים בין בית אל לדולב. כשהצבא גילה זאת, ניתנה הוראה לחסום את הכביש ולא לאפשר את הסעת התלמידים. החלטתי לצום במקום עד שנקבל אישור לפתיחת הציר לתנועה.

היה זה לאחר רצח רבין, כאשר פרס מכהן כרה"מ לקראת בחירות. האווירה בתקשורת ובחברה היתה עוינת למתנחלים כשותפים ברצח רבין. ביום השלישי לצום סוכם עם אלוף הפיקוד שנעלה את הבעיה בפני פרס ונקבל את עמדתו. לשמחתי הרבה, הוא שקל זאת בצורה עניינית והורה לצבא לאפשר תנועת אזרחים בכביש זה.

יהי זכרו ברוך.

הכותב הוא לשעבר מנכ"ל מועצת יש"עטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו