רק מילה טובה, או שתיים

תקופת החגים מביאה גלים משכרים של התחדשות. חלק מהתחושות הללו מגולם בברכות ה"שנה טובה". אבל מה אנחנו יכולים לאחל לעצמנו שנעשה בפועל על מנת להפוך את השנה החדשה לטובה יותר? אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות קצת פחות ביקורתיים כלפי אחרים, וגם אם הביקורת נדרשת – שיתוף האדם בבעיה תהיה כנראה דרך יעילה יותר ופוגעת פחות לפתור אותה, מאשר לשתף בה אחרים מאחורי גבו.

אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות אלה שמקבלים החלטה ומפסיקים את שרשרת השליליות: היום, כאשר כל כך קל להפיץ שמועות שגורמות נזק, כל שעלינו לעשות הוא להחליט שההודעה או הסרטון הבאים עוצרים אצלנו. אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש בשפה קצת יותר נקייה: למילים יש כוח, לטוב ולרע, ויש לנו אוצר שלם של מילים שיהפכו את היומיום שלנו לנעים יותר, צבעוני יותר וחיובי יותר. אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות פחות שיפוטיים, ולא למהר לגנות ולהרשיע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ולכל סיפור יש יותר מצד אחד.

אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש פחות בכינויים משפילים. כינוי ששנוא עלינו, עדיף לא לתת לחברינו. בכלל, אנחנו יכולים לאחל לעצמנו לפרגן קצת יותר, להחמיא, להעריך. לאחרים – אבל גם לעצמנו. בסופו של יום קשה, אחרי שבוע מעייף, וגם סתם בבוקר יום בהיר – זו הזדמנות טובה לטפוח לעצמנו על השכם ולהודות לעצמנו על המאמץ.

אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות קצת פחות ציניים ועוקצניים. נכון, חם ולח אצלנו וזה הרבה פעמים מוציא את העוקץ מאיתנו - לפעמים אפילו בלי כוונה. אבל כמה שונים היו דברינו נשמעים אם רק היו נאמרים בשקט ובנימוס. אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש במילים טובות: למה להגיד "בעיה" – כאשר מדובר באתגר? למה להגיד "אני לא יכול לדבר עכשיו", כשאפשר להגיד "אשמח אם נשוחח מאוחר יותר"?

אנחנו יכולים לאחל לעצמנו הרבה דברים, אבל לאיחולים הללו יש גם אחריות: קל מאוד להגיד שהשנה ננסה להיות יותר טובים. קשה יותר יהיה לזכור את המילה הטובה כשכועסים; קשה יותר יהיה לזכור לא להעביר את התמונה המבישה הלאה; קשה יותר יהיה לטפוח על השכם בסופו של יום מורט עצבים. הבטחות לא נמדדות לפי הרגע שבו כתבנו אותן על פתק או על ברכה – הן נמדדות דווקא כשקשה ביותר לממש אותן. ואנחנו יכולים לאחל לעצמנו שנשתמש בקצת יותר "דיבור טוב".