קרב מוסול: מפת האינטרסים

מאז כיבוש מוסול על ידי דאעש ביוני 2014, שהיה זריקת מרץ להתרחבות המדינה האיסלאמית, ניסו צבא עיראק והכוח האוטונומי־כורדי (הפשמרגה), בסיוע הקואליציה בפיקוד ארה"ב, להשתלט על אזור אסטרטגי זה. מבחינת עוצמת האש וסדר הכוחות, מדובר בניסיון הגדול ביותר מכל הניסיונות שנעשו לאחרונה. מדוע דווקא עכשיו?

החורף בפתח, וזה המועד האחרון לקבוע עובדות בשטח למשך חודשים רבים, לפני שיהיה קר ובוצי מדי מכדי לבצע התקדמות קרקעית ומעונן מכדי לצאת לתקיפות אוויריות. האמריקנים, שתוקפים מהאוויר ומקצים כוחות קרקע מיוחדים, רוצים לקבוע עובדות בעיראק - בפרט בצפון־מערבה בואכה סוריה, לנוכח התחזקות הנוכחות הרוסית בסוריה. החורף הקר אף יעלה לרוסיה ולאיראן את ההכנסות עקב היותן יצואניות נפט וגז משמעותיות, מה שמעניק סיבה נוספת לקבוע עובדות לפני עלייה ביכולותיהן הפיננסיות ובביטחונן.

חוץ מגנרל חורף והשלכותיו, בנובמבר תיפתח העצרת הכללית באו"ם ומועצת הביטחון תשאף להעביר החלטות, ולפיכך וושינגטון מעוניינת לשפר את תנאי הפתיחה שלה מול מוסקבה. בנובמבר יתקיימו גם הבחירות בארה"ב שישביתו את וושינגטון מקבלת החלטות משמעותיות לפחות עד ינואר, עת כניסתו/ה לתפקיד של הנשיא/ה הנבחר/ת. מה גם שממשל אובאמה והמפלגה הדמוקרטית רוצים לסיים את הכהונה עם הישג בזירה זו: במשמרת שלהם דאעש הקים מדינה דה פקטו וכבש את מוסול, והבעיה האיסלאמיסטית התפתחה למימדי ענק.

כמו כן, הסיכוי לתיאום מערכתי עם רוסיה נגד דאעש פוחת מיום ליום, לנוכח הידרדרות היחסים בצל קריסת הפסקת האש בסוריה ואקטיביזם רוסי, שכלל הצבת טילי S-300 במדינה. לכן, אם יש סיכוי לתנועת מלקחיים על דאעש ובירתו א־רקה, זה הזמן לבצעה: כוחות אסד בסיוע רוסי ממערב, כוחות כורדיים בסיוע אמריקני ממזרח, כשטורקיה מסייעת ומעניקה שדות תעופה ושטחי פריצה מצפון.

החתירה האמריקנית לניצול חלון הזמן סוחפת לקרב כוחות נוספים. הכורדים, שתמיד שאפו לספח את מוסול בגלל האוכלוסייה הכורדית בקרבה ולאור שדות הנפט בסביבתה, מעוניינים להגיע להישגים לפני שתמונת המצב תקפא בגלל החורף ובהיבט חלוקת השלל הקרקעי. מנגד, הטורקים משתדלים ליטול חלק במערכה כדי לערער כל עובדה כורדית בשטח שתגביר את שאיפותיהם בדרום־מזרח טורקיה, בואכה האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק. לטורקיה יש גם רגש לאומי כלפי מוסול בגלל האוכלוסייה הטורקמנית באזור שעליה היא פורסת חסות, ויש לה טענה טריטוריאלית עליה מאז חלוקת שטחי האימפריה העות'מאנית בסוף מלחה"ע ה־1. אפילו האשורים הנוצרים, שלהם נוכחות במוסול ובחבל נינווה, שותפים ללחימה בשאיפה להשיג אוטונומיה כלשהי בהנהגתם. ולבסוף, גם איראן שואפת לערב בקרב מיליציות שיעיות כדי להתקדם לבניית פרוזדור יבשתי לצפון סוריה.

על רקע שלל האינטרסים, ייתכן שהישג סמלי בשחרור העיר שממנה החלה התפתחות המדינה האיסלאמית יוביל דווקא למרחץ דמים בין המתחרים האחרים על מוסול ביום שאחרי.