תחילת המתקפה על העיר מוסול בשבוע שעבר אינה בגדר עוד מבצע צבאי נגד "המדינה האיסלאמית". תוצאותיה עשויות להיות בעלות חשיבות רבה לגבי עתיד המזרח התיכון.
השלכה אפשרית ראשונה היא לגבי עתידה של המדינה האיסלאמית. בשיאו, שלט דאעש על 20 אחוזים מהטריטוריה של עיראק ועל 40 אחוזים מהטריטוריה של סוריה. עוד בטרם החלה המתקפה, הארגון איבד מחצית מהשטח שכבש בעיראק, וגם חלקים לא מבוטלים בטריטוריה הסורית. אובדן מוסול וסביבותיה יביא לחיסול המדינה האיסלאמית בעיראק. לתוצאה כזו תהיה השפעה משמעותית ביותר מבחינת המורל, האמינות והיכולת של הארגון לגייס כסף ומתנדבים. אובדן המאחז העיראקי עשוי להוביל לאובדן המאחז הסורי ו"עיר הבירה" של הארגון באל־רקה. דאעש כרעיון ואידיאולוגיה לא ייעלם, אולם הוא ייאלץ לשנות את המודוס אופרנדי שלו, שיתבטא יותר בפעילויות טרור מבוזרות.
השלכה אפשרית שנייה נוגעת לעתידה של עיראק. רבים כבר חזו את התפרקותה והציבו סימני שאלה לגבי קיומו של לאום עיראקי. המאבק נגד המדינה האיסלאמית מאחד כרגע גורמים בעלי אינטרסים שונים: הכורדים, הצבא העיראקי המורכב ברובו מחיילים שיעים, ומיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן. ואולם בסיום המבצע הצבאי - אם יצליח - עלולה איראן לנצל את ההזדמנות לחזק את השפעתה, השיעים יתנקמו בסונים ואילו הכורדים יחפשו להרחיב את הטריטוריה שלהם. וכך הישג שחרורה של העיר הסונית הגדולה בעיראק עלול להוביל למלחמת "הכל בכל" ולטרגדיה הומניטרית נוספת. מציאת הסדר, שיספק את שאיפות הצדדים ויבטיח את המשך קיומה של עיראק במתכונתה הטריטוריאלית הקיימת, היא האתגר הגדול ביותר.
השלכה שלישית נוגעת לעתידן של טריטוריות נוספות בעולם הערבי, כמו סוריה, לוב ותימן. אלו סובלות מפיצול חברתי, אתני ודתי, אולם גם הן טריטוריות שנוסדו באופן מלאכותי. פיצולה של עיראק יעניק לגיטימציה לתהליך הפירוק במקומות אחרים בעולם הערבי, בעוד שמירה על שלמותה תחזק את הגורמים החותרים לשמר את המדינות במתכונתן הקיימת.
השלכה רביעית קשורה למעמדה של ארה"ב באזור ולמורשת שיותיר אחריו הנשיא אובאמה. לא סוד הוא שחיילים ויועצים אמריקנים משתתפים בקרבות (כ־5,000 לפי הערכה), אולם תפקידם מסתכם בסיוע לכוחות העיראקיים והכורדיים (כ־30 אלף לפי הערכה). ניצחון בשדה הקרב משמעו כי האסטרטגיה הנוכחית של אובאמה היתה נכונה. תוצאה כזו תחזק את מעמדה המידרדר של ארה"ב באזור, בייחוד מול ההשפעה ההולכת וגוברת של רוסיה בסוריה, וכן תחזק את בעלי בריתה של ארה"ב בעולם הערבי. וכך, ממש לפני תום כהונתו בינואר 2017, אובאמה יוכל להתגאות בהישג צבאי במזרח התיכון.
חיסול המאחז של המדינה האיסלאמית בעיראק עשוי לחזק את היציבות האזורית, אולם מוקדם מדי עדיין לחגוג. קיים חשש כי גם אם משימה זו תוכתר בהצלחה, עיראק תיקלע למערבולת של יריבות מחודשת בין שיעים, סונים וכורדים, שאליה יישאבו גם איראן וטורקיה.
הכותב הוא מרצה בחוג ללימודי האיסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית ומשמש נשיא האגודה הישראלית ללימודי מזרח תיכון ואיסלאם (אילמ"א)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו