"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זכויות הילד: אתגר הקידמה

זכויות הילד: אתגר הקידמה

עוד ורד וינדמן
, עודכן

אריאל (שם בדוי), ילד עם צרכים מיוחדים, לא יכול להשתלב היטב בכיתה כי הסייעת שלו במשרה חלקית; נטלי מצטופפת עם 40 ילדים בגן שמתאים ל־25 בלבד. יש התוהים היום עד כמה העיסוק בזכויות ילדים עדיין הכרחי גם בעידן הכביכול מתקדם שבו אנחנו חיים. מקרים אלו ואחרים מבהירים שילדים רבים היום בישראל אינם עתירי זכויות - ואף להפך.

מי שסבור שילדים שנפגעים מינית נמצאים רחוק, מאוד רחוק מהשכונה שלנו, כדאי שיידע כי מחקרים מעידים כי אחד מחמישה ילדים בישראל סובל מהתעללות. מי שבטוח שהילדים של היום הם שבעי מותרות, שיחשוב על כל אחד ואחת מ־849,245 הילדים העניים בישראל.

אחד השינויים הדרמטיים והמהירים ביותר בהיסטוריה התרחש בדורנו - התפתחות הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט. התופעות החברתיות שעימן ילדים מתמודדים היום אמנם ידועות ונושנות, אך ההתמודדות איתן, של ילדים ושל הורים כאחד, הפכה קשה יותר: חרם הוא כבר לא רק כיתתי, אלא לעיני כל, ברשתות החברתיות; היכולת לפגוע לא דורשת מאמץ של התבוננות בעיני הנפגע - אלא נעשית בקלות מול המקלדת, לעיתים בעילום שם וללא צורך לתת דין וחשבון; פדופילים לא אורבים מחוץ לבית, הם עלולים להיות במחשב בסלון; אי אפשר עוד לקרוע לגזרים תמונה פוגענית, כי היא נותרת ברשת לנצח, וכבר אין ממש משמעות להסתרת חוברת פורנוגרפיה כי תכנים פוגעניים ואלימים בהרבה נמצאים במרחק הינף אצבע על מקש.

מתברר שמהפכת זכויות הילדים עדיין לא מאחורינו וטרם הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. לא פעם עדיין אפשר להיתקל במרחב הציבורי בשמות תואר שונים הניתנים לילדים, כגון "פראי אדם", "מטילי חרמות ונידויים" ושלל כינויים, המייחסים להם, לכולם, "אלימות" ו"רשעות". לו הכללות אלו, שיוחסו לילדים, היו מיוחסות לכל קבוצה אחרת באוכלוסייה, למשל נשים, יהודים, ערבים או חרדים, מהומה גדולה היתה קמה, ובצדק. אולם ילדים, מתברר, עדיין לא נחשבים בעיני חלק מהאנשים לבני אדם של ממש אלא לקבוצה שאפשר לכנותה בשמות גנאי.

לילדים חסר הכוח הפיזי, הפוליטי והחברתי להגן על עצמם, והם זקוקים לעזרתם של המבוגרים. בשנים האחרונות נעשתה עבודה רבה בתחום זכויות הילד ורווחתו. כחברה, יש לנו הישגים משמעותיים שהם תוצאה של עבודה מאומצת של מחוקקים אכפתיים, אנשי מקצוע מסורים ועובדות ועובדים נחושים במגזר השלישי, אבל המלאכה עדיין מרובה, האתגרים קשים והזמן, כתמיד, דוחק.

יום זכויות הילד הוא גם יום אחריות החברה: אחריותנו להבטיח לילדים מקום בטוח, צודק ושוויוני יותר לחיות בו. את האחריות הזו נממש רק אם נמשיך להיאבק בכל הכוח עבור כל הנושאים החשובים והדחופים שעל הפרק, ובהם ביטול תשלומי הורים במערכת החינוך, השקעת משאבים במניעת התעללות בילדים, יצירת מסגרות חינוכיות מפוקחות לגיל הרך ועוד. רק כשנושאים של זכויות ילדים יהיו ה"טיקט" שעליו ירוצו מועמדים לראשות הממשלה, והנושאים של חינוך בגיל הרך, שוויון בחינוך, מניעת התעללות בילדים ועוד יהיו בקידמת הבמה ובראש סדר העדיפויות הלאומי, נדע שהמהפכה הושלמה.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה לשלום הילד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...