שאיפותיו ופניו של ארדואן

מאז ומתמיד קרובות עמדותיו של נשיא טורקיה ארדואן לאלו של האחים המוסלמים, ובצורה עקבית הוא מגן עליהם. בשנה שעברה הוא גינה בחריפות את פסק דין המוות שהוצא נגד מוחמד מורסי, נשיא מצרים המודח. הוא אמר: "מורסי הוא נשיא מצרים, ולא א־סיסי". אנשי חמאס הם בני בית בטורקיה. כבר ב־2012 התקבל איסמעיל הנייה בכבוד מלכים על ידי ארדואן ושר החוץ שלו, וכבר אז הבטיחה טורקיה לפעול להוצאתו של ארגון חמאס מרשימות מערביות של ארגוני הטרור. לכן קביעתו בראיון לאילנה דיין השבוע שחמאס אינו ארגון טרור, אינה מפתיעה כלל.

כבר ב־2009 עזב ארדואן בזעם דיון בוועידת דאבוס, תוך כדי שהוא מאשים את הנשיא המנוח שמעון פרס: "כשמדובר בהרג, אתם יודעים כיצד להרוג". בקיץ האחרון אירח ארדואן את חאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, הוכחה נוספת לתיאום המלא בין טורקיה לארגון הטרור השולט בעזה. מהמשרד של חמאס באיסטנבול תוכננו ככל הנראה הרצח האכזרי של שלושת הנערים הישראלים באזור חברון ב־2014 והרצח של הזוג הנקין ז"ל בשנה שעברה. חמאס אסיר תודה לנשיא טורקיה. יותר מזה, יוסוף אל־קרדאווי, המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים (הארגון שאליו משתייך חמאס), רואה בארדואן את הח'ליף הבא של העולם המוסלמי, מי שיוביל את השלטת האיסלאם על העולם כולו.

וכך אמר בראיונות לתקשורת: "התאחדות חכמי האיסלאם הצהירה שהח'ליפות צריכה להיווסד באיסטנבול, כי היא בירתה של הח'ליפות... טורקיה החדשה, המשלבת את הדת ואת המדינה, את הישן ואת החדש, את הערבי ואת שאינו ערבי, המאחדת את 'האומה' באפריקה ובאסיה, באירופה, בארה"ב ובכל מקום. האדם שחולל את זה בטורקיה היא רג'פ טאיפ ארדואן... הוא המנהיג המכיר את אלוהיו, המכיר את עצמו, המכיר את עמו, המכיר את האומה, המכיר את העולם. עליכם לעמוד לצידו של איש זה, להישבע לו אמונים ולהגיד לו: צעד קדימה".

לאור אלה, אין גם פלא שדעותיו של ארדואן על ישראל תואמות להפליא את עמדת האחים המוסלמים, שאינה מקפידה על כללי הלוגיקה. עבורם, מתנהגת ישראל כלפי הפלשתינים כמו שהתנהג היטלר כלפי היהודים בשואה. אין פלא גם ש"מיין קמפף" הוא רב־מכר בטורקיה.

טורקיה שותפה בברית נאט"ו, ולכאורה היא מדינה מתונה. אך העוקב אחר מדיניותו של ארדואן ייווכח שהוא הצליח, בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל, לדכא באכזריות כל התנגדות פנים, תוך כדי שהוא מפטר עשרות אלפי עובדי מדינה, כולא עיתונאים וסוגר כלי תקשורת של האופוזיציה, ונלחם באלימות בכורדים.

אירופה, בתמימותה, משתפת פעולה עם טורקיה, כשזאת התחייבה לבלום את גלי ההגירה המוסלמית לאירופה. אך תג המחיר שקבע ארדואן גבוה ומסוכן: היתר כניסה ללא ויזה של האזרחים הטורקים לאירופה. אם ימומש הסכם זה, צפוי לגדול במהירות מספר המוסלמים הטורקים הגרים במערב אירופה. מוערך שבגרמניה חיים בין שניים לשניים וחצי מיליון טורקים, ומספר דומה נמצא בצרפת, בהולנד, בבריטניה ובאוסטריה. סביר שייצא שכרם בהפסדם.

הלקח לישראל ברור: חשדהו וחשדהו.