"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התשובה האקדמית למאמצי החרם על ישראל

,עודכן

בשנים האחרונות נחשפנו למאמץ של תנועת BDS לפגוע בישראל בדרכים מגוונות: החל מהשפעה על תאגידים בינלאומיים, פניות לאמנים שמגיעים להופיע בישראל ואף ניסיונות להשפיע על אירועי ספורט שבהם ישראל משתתפת. תחום נוסף ואולי חשוב לא פחות הוא ההשכלה הגבוהה.

מאות אנשי אקדמיה מ־70 מוסדות בבריטניה חתמו על עצומה שבה התחייבו שלא לשתף פעולה עם מוסדות ישראליים. בברזיל, כמאתיים אנשי אקדמיה קראו למנוע שיח עם מוסדות בישראל. באיטליה, 168 חוקרים מאוניברסיטאות מובילות יזמו חרם על מוסדות ישראליים להשכלה גבוהה. הנהלת האגודה האנתרופולוגית האמריקנית העלתה להצבעה את ההצעה להטיל חרם על האקדמיה הישראלית, אשר יחייב את כלל חברי האגודה - יותר מ־10,000 חוקרים - ועל חודם של עשרות קולות נפלה ההצעה.

מול זה אפשר לראות הישגים מהצד הישראלי - והם מתחילים להתרבות. משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וגופים ממשלתיים נוספים, כל אלה חברו כדי לתת מענה הולם למאמצי החרם. ואולם בקרב מורכב זה המדינה לא מתמודדת לבדה. המוסדות האקדמיים בישראל נרתמים גם הם למאמץ.

בשבועות האחרונים זכתה ההשכלה הגבוהה בישראל לאמון ולגיבוי מצד האיחוד האירופי. לא פעם אחת אלא שלוש פעמים. תוכנית הדגל של האיחוד האירופי, "Erasmus+", בחרה בשורה של מוסדות חינוך מישראל, ובהן המכללה האקדמית סכנין, להוביל מיזמים בינלאומיים לקידום ערכים חברתיים ודמוקרטיים. באחד המיזמים, למשל, נהיה שותפים להקמת מערך אקדמי בגיאורגיה ללמידה ולמחקר של סוגיות דמוקרטיות.

המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב הציבו בתוכנית החומש שלהן יעדים ברורים להגברת שיתוף הפעולה האקדמי. ברוח מדיניות זו, כבר בשנה הקרובה יגיעו לסכנין, בירת הגליל, אנשי אקדמיה וסטודנטים מגרמניה, מהולנד, מאסטוניה, מפולין, מפורטוגל ועוד. בפרויקט נוסף יהיו מעורבים סטודנטים ואנשי אקדמיה מהודו, במסגרת חיזוק הקשר האקדמי בין שתי המדינות.

שיתופי הפעולה הללו לא נובעים ממקום כלכלי או מדיני. מצוינות אקדמית, המחקר והיוזמה - כל אלה יחד מפוררים את המאמצים להטיל עלינו חרם אקדמי. ההשקעה בחינוך ובהשכלה גבוהה לצד המגוון העדתי והדתי שבמדינתנו מהווים גם כן מרכיב משמעותי בהצלחה. הגאווה שלנו היא כפולה: גם כמוסד האקדמי היחיד מהמגזר הערבי בישראל, וגם בכך שההישג הזה תורם למעמדה של המדינה בעולם. כך נצליח למנוע חרם אקדמי על ישראל.

הכותב הוא ראש היחידה לפעילות בינלאומית של המכללה להכשרת עובדי הוראה, סכניןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר