"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינויים פוליטיים: חלק מההליך הדמוקרטי

,עודכן

ממשלת ישראל החליטה השבוע על הקמת ועדת שרים שתבחן דרכים להחזיר את השפיות לדמוקרטיה הישראלית, על ידי ביטול האיסור על שרי הממשלה לבצע מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים בביורוקרטיה הציבורית. מאחורי המהלך עומדים טיעונים הגיוניים, אולם זה כנראה לא ימנע מהברנז'ה, בתגובה פבלובית, לשפוך אש וגופרית על המהלך, מבלי לאפשר דיון ענייני, לוגי ומוסרי בו.

אבל כל מי שמחשיב עצמו כאדם חושב וכאיש הגון, צריך לקוות שהוועדה לא תירתע מרעשי ה"עליהום" בדרכה לתקן עוול ואיוולת שנוצרו כאן בשנים האחרונות על ידי משיחי שקר מקומיים. אלה הכתירו עצמם כלוחמים בשחיתות ציבורית ובדרך שפכו את התינוק עם המים ויצרו, אולי בלי משים, עיוות נוראי בסדר החברתי הנכון והתקין בדמוקרטיה נורמלית וקונבנציונלית.

ראוי להדגיש וחשוב לדעת: מינויים פוליטיים בשירות הציבורי הם אבן יסוד בדמוקרטיה תקינה. תופעת המינויים מוכרת בארה"ב ובאירופה. אלפי בעלי תפקידים יניחו בקרוב מכתבי התפטרות על שולחן הנשיא טראמפ, בצרפת מתחלפת מחצית מהפקידות הבכירה בתוך שנתיים מחילופי השלטון, והדוגמאות עוד רבות. במינויים הפוליטיים יש היגיון פוליטי, חברתי, כלכלי, ציבורי, ביורוקרטי ודמוקרטי מוצק ונכון.

מינויים פוליטיים הם חלק מתרבות פוליטית שרואה חשיבות מרכזית בשיתוף כל חלקי העם בתהליך הפוליטי ובשליטה הפוליטית. זוהי מהותה של הפוליטיקה העממית, הפוליטיקה של ההמון.

בדמוקרטיית המונים כזאת יגדלו הסיכויים שגם מי שזכתה בשעתו לכינוי "מסעודה משדרות" תוכל לכהן כדירקטורית בחברות ציבוריות. הפיכת שדרה רחבה של אזרחים טובים ומוכשרים לפסולי כהונה בתפקידים ציבוריים, עקב "זיקה פוליטית" לשר הממונה, הורסת מוטיב מרכזי במשחק הפוליט־ דמוקרטי.

מינוים של פעילי שטח פוליטיים - ואפשר שלא יהיו רואי חשבון או עורכי דין - לתפקידים ציבוריים מתעל את הכעס של העם נגד שלטון האליטות המסורתי לאפיקי שותפות במקום לאפיקי עימות. גישה כזו תורמת ליציבות הדמוקרטיה, מכיוון שהיא משחררת קיטור אצל אלו שלא נולדו נסיכים ולא קיבלו את ההזדמנות, או נאסר עליהם, לתפוס מקום קרוב לשולחן האוכל.

אז מי מפחד מהמינויים הפוליטיים? חוששים אלו שעלולים לאבד את כיסאם מסביב לשולחן העוגה הלאומית. אלו שבטוחים כי נמשחו בשמן המשחה כבר מיום הולדתם.

קחו, לדוגמה, את הקמת נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות. מדובר בקבוצה אליטיסטית, שלא מרצון הפכה להיות כלי בידי חסידי הסדר האנטי־דמוקרטי. הנבחרת הזאת היא ביטוי של עיוות ואיוולת הפוגעים בממשל דמוקרטי תקין. הנבחרת היא ביטוי של יצירת אליטה משיחית, שתובעת לעצמה את הזכות לנהל את החברות הממשלתיות, כאילו אין נבחרים בעולם וכאילו כל מה שיש על השולחן בחברות הציבוריות הם רק מאזנים ודו"חות של רווח והפסד. לגישה חנוונית כזאת אין מקום בדמוקרטיה שפויה. צריך לקוות שהוועדה החדשה תתקן זאת.

לטעמי, הממשלה פעלה באומץ, וכנראה גם על אפם וחמתם של בורים מצד אחד ובעלי אינטרס רע מצד אחר. צריך לקוות שהמהלך הזה יצלח.

הכותב הוא ד"ר למדע המדינה המתמחה בסוציולוגיה פוליטית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר