"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התערבות חריגה של הרמטכ"ל

התערבות חריגה של הרמטכ"ל

אלוף (מיל') דן ביטון
, עודכן

שופטי בית הדין הצבאי ירשיעו היום, להערכתי, את אלאור אזריה בסעיף הריגה. בניגוד למצב במדינה, בצבא אין הפרדת רשויות. הצבא הוא דיקטטורה, וכל הסמכויות נתונות על פי חוק לרמטכ"ל. ברגע שהרמטכ"ל ודובר צה"ל התבטאו כנגד החייל באופן פומבי, הם גמרו את הפרשה. ביה"ד הצבאי, הכפוף לרמטכ"ל, ייתן תוקף לקביעתו של רא"ל איזנקוט, שחרץ את דינו של אזריה עוד לפני ביצוע תחקיר מבצעי יסודי. אם מישהו חושב שהרמטכ"ל יגיד א', וביה"ד יחליט ב', צריך לעצור אותו על תמימות. זהו המקרה החריג ביותר שאני מכיר של התערבות רמטכ"ל.

ראשי הצבא מעבירים מסר כפול כשהם קובעים שאל"מ ישראל שומר, שירה בילד פלשתיני בורח נטול אמצעי לחימה, עשה מעשה ערכי ונורמטיבי, ובאותה הנשימה קובעים שירי במחבל שזה עתה דקר ויכול להיות שיש עליו אמצעי לחימה, הוא ערכי ולא נורמטיבי. אם ראשי המערכת דוגלים ביושר ובהגינות, מדוע הם מבצעים אכיפה בררנית?

הסוגיה השנייה היא כשל המפקדים. מפקדיו של אזריה כשלו בניהול הזירה המבצעית. זירת האירוע היתה לא מפוקדת, היה שם ברדק שלם. המג"ד לא ידע לעשות תחקיר מבצעי ראוי, וביצע תחקיר בלי המ"מ ובלי אזריה עצמו; המח"ט לא בקיא בגיזרה שלו, ואמר שאין בה איום מטענים, למרות שקצין ההנדסה שלו אמר שפירסם שיש מטענים, ובכל תחנת אוטובוס יש שלט של "זהירות, מטענים". שרשרת הפיקוד כשלה, והיא תמשיך להתקדם בצבא. אזריה הוא הש"ג שמשלם את המחיר.

הסיפור של המשפט כולו הוא ניסיון להיכנס למוחו של אזריה בעת האירוע, ולהבין מה היה המניע של הירי. את האמת - לעולם לא נדע. לא נוכל לדעת מה עבר לו בראש באותו שבריר השנייה. איני יודע אם אזריה אשם. הוא בטוח לא גיבור, אבל גם בטח שאינו רוצח. מדובר פה בזירה מבצעית שבה דקר מחבל חייל, ואני לא חושב שמישהו יכול לדעת מה עבר בראשו של אזריה.

הסוגיה השלישית היא נגזרות אירוע אזריה על החברה הישראלית ועל צה"ל. החברה זו האם והאב ששולחים מחר את ילדיהם לצבא, זה המלש"ב (מיועד לשירות ביטחון) שצריך להתגייס, החיילים שנמצאים היום בצבא. יש לפרשה הרבה נגזרות חברתיות שצריך להתייחס אליהן. מרבית הציבור לא יקבל את פסק הדין ולא יסכים לו. זה לא אומר שאנשים ישבתו או לא יגייסו את ילדיהם לצבא, אבל הם יחשבו אחרת. במקרה הזה, אני בטוח שמרבית הציבור לא יתיישר עם קביעת בית המשפט. לחברה הישראלית לא תהיה ברירה אלא להניח את סיפור אלאור אזריה מאחור, ולהמשיך קדימה לקראת האתגרים הבאים.

הכותב העיד במשפט אזריה מטעם ההגנה, לשעבר מפקד חטיבה 7טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...