אין זה סוד שההשקעה בפיתוח טכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת מעטה מאוד יחסית לתחומי טכנולוגיה אחרים. הסיבה העיקרית לכך טמונה בהוצאות הפיתוח הגבוהות הנדרשות לפיתוח וקידום פתרונות חדשניים עבור שוק החשמל. פיילוט בתחום אגירת האנרגיה דורש קרקע, רישיונות, היתרים רגולטוריים, וזמן ארוך יחסית לפיתוח מוצר מוכח. בעוד שבתחומי התקשורת, השבבים או התוכנה – אין צורך בכל אלה -- וזמן פיתוח המוצרים קצר משמעותית.
התוצאה: באומת הסטארט-אפ שלנו יש מעט מדי חברות טכנולוגיה ומעט מדי חדשנות, דווקא בתחום חיוני המגלגל שוק ענק של טריליוני דולרים מדי שנה.
כשקרנות ההשקעה, שרובן אינן משקיעות לטווח ארוך, ממעטות להשקיע בחדשנות בתחום האנרגיה, והמדינה לא משכילה למלא את החלל הריק בתחום כה חיוני – אנו נותרים עם תשתיות חשמל מיושנות ולא יעילות, ועם משק חשמל מדשדש. ואת המחיר משלמים האזרחים, המגזר העסקי וכמובן המדינה.
להמחשת המצב, ניתן להשוות את שוק התקשורת הסלולרית מלפני שני עשורים לשוק הסלולר היום, שעבר מהפיכה של ממש – טכנולוגית וצרכנית. לפני 20 שנה שוק החשמל ושוק הסלולר היו פחות או יותר באותו מצב. מדהים לראות איזו סערה חיובית עברה על תחום הסלולר. בשוק החשמל לעומת זאת קרה מעט מאוד באותה תקופה.
מה הסיבה ? גורמים בעולם שאני פוגש במסגרת עבודתי תוהים שוב ושוב מה הסיבה לכך שדווקא ישראל התוססת החדשנית והיצירתית מזניחה תחום עתיר הון שכזה ?
אין בפי תשובות של ממש. שהרי רק שינוי בגישה יכול לחלץ אותנו מהמצב הקיים. בתיאוריה מדברים הרבה על המהפך הנחוץ ועל השינויים הנדרשים וכולם מדברים על שכלול משק החשמל, יישום טכנולוגיות מתקדמות כמו אגירה וניהול רשת חכם, אבל בפועל מעט מאוד קורה.
אז מה נותר לעשות? כדי לחלץ את עגלת משק החשמל מהבוץ, על הממשלה ליישם שורה של צעדים הכרחיים. ראשית, יישום נרחב – באמצעות חקיקה מתאימה – של טכנולוגיות היברידיות המאפשרות הורדת תעריפי הייצור. שנית, הקמת ועדה ממשלתית, או קרן השקעות ממשלתית, שתבחן מתן מענקים לטכנולוגיות חדשניות שיישומן צפוי להוריד את מחירי החשמל וכתוצאה מכך את יוקר המחיה.
שלישית, יצירת מבנה תעריפים שיעודד שימוש בטכנולוגיות אגירה, שהוכחו כיעילות מאוד בכל הקשור להפחתת פליטות ולשימוש נבון וחסכוני באמצעי הייצור. שימוש כזה יחבר את עולם החשמל המסורתי לחדשנות טכנולוגית בהשקעה מינימלית הצפויה להחזיר את עצמה במהירות.
הטמעת מערכות אגירה תאפשר גם יישום נרחב של אנרגיות מתחדשות, לצד ביטול הצורך בהקמת תחנות גיבוי מזהמות. כיום, על כל קילוואט מתחדש שמותקן, מותקן גם קילוואט גיבוי מזהם – כדי לפצות על השעות בהן השמש אינה זורחת או הרוח אינה נושבת. האגירה צפויה להוזיל את עלויות האנרגיה המתחדשת ולשפר את איכות האספקה, והיא גם תייתר השקעות אדירות הכרוכות בהגדלת הרשת ובהקמה של תחנות מזהמות.
לא מדובר בצעדים דרמטיים ויקרים שעלותם למשק גבוהה משמעותית. אבל יישומם צפוי לקחת את משק החשמל קדימה, לעודד יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, לשפר את איכות הסביבה בה אנו חיים, ולהוריד את יוקר המחיה.
נראה ששר האנרגיה הנוכחי מתעניין בשוק החשמל ופועל לקידום מדיניות מושכלת ארוכת טווח. קידום שוק החשמל לעידן של חדשנות טכנולוגית חייב להיות חלק חשוב והכרחי ממדיניות זו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "ברנמילר אנרגיה" ונשיא ועידת קלינטק ה-21. צילום: "ברנמילר אנרגיה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו