קצת פרופורציות: ידענו, נלחמנו, התמודדנו
ידענו. מי שטוען שצה"ל לא ידע או התכונן, טועה ומטעה.
אוהבים לומר שצה"ל מתכונן ל"מלחמה שעברה". לא כך במבצע צוק איתן.
חיל השריון, שנמצא בחזית התמרון והלחימה בכל מצב, עידכן את כל תורות הלחימה וההכשרות שלו מול האיומים החדשים. כמפקד פלוגת הכשרות הייתי חלק מהתהליך המבורך של התאמת החיל לשדה הקרב של המאה ה־21.
ידענו גם על המנהרות, או לפחות על רובן המוחלט. ידענו היכן הן מתחילות, אך לא ידענו היכן הן מסתיימות, ומה עושים כשפוגשים אותן. בכל מלחמה יש אלמנטים שלא ישתנו: שינויי המשימה, הלחץ, הפחד, וכן - תמיד יש אלמנט של אי־ודאות, שברגע שתיחשף אליו - תלמד להתמודד.
ידענו מה האיום, אך לא התחככנו בו מספיק על מנת להבין איך להתמודד איתו, וכך, בכל פיר שחשפנו טיפלנו אחרת.
אציין שבתנאים שנוצרו, צה"ל הפגין יכולת למידה מהירה, וכל יחידה שפיתחה טכניקת התמודדות שיתפה את שכנותיה - וכך התקדמנו יחד בכל צעד.
בימים האחרונים אני קורא השוואות מופרכות בין המבצע בעזה למלחמת לבנון השנייה. אמנם צוק איתן לא היה ניצחון מזהיר, אך יש לשים דברים בפרופורציה.
בדרג הטקטי הגענו לצוק איתן מוכנים מקצועית ומורלית. רוח הלחימה והדבקות במשימה בלטו בצורה יוצאת דופן. כוחות המילואים שלנו הפגינו יכולות גבוהות ביותר והיו ברמת כשירות גבוהה. ב־2006 כל מה שציינתי לקה בחסר.
על הדרג הפוליטי והדרג האסטרטגי בצה"ל להסיק מסקנות ולבחון כיצד לקחים מלבנון השנייה חזרו בצוק איתן. אציין שתחושתי האישית היא שבצה"ל קיים פער ביכולת לאפשר ביקורת נוקבת, אך הדרך לתקן פער זה הפוכה מהמגמה שעליה אני קורא.
הסכנה הגדולה ביותר היא שבמקום ליישם לקחים נתרכז בכסת"ח, והסכנה הזו טמונה בעליהום שיביא הדו"ח שפורסם.
במקביל, לצד הליקויים שעלו ויש לתקנם, הייתי שמח לו היינו מתמקדים בצדדים החיוביים בצוק איתן, כמו עמידות העורף ורוחם האיתנה של האזרחים, האחדות בעם שנתנה דחיפה מורלית לנו הלוחמים, ורוח הלחימה והכשירות הגבוהה שאיתה הגענו לשדה הקרב.
כולי תקווה שפעם אחת ולתמיד נתעסק בתיקון הליקויים בלבד - ולא בעריפת ראשים ובגזירת קופונים פוליטיים.
הכותב לחם במהלך מבצע צוק איתן בגדוד 74 של חטיבת השריון 188טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו