דו"ח אמנסטי: סיסמאות ריקות
,עודכן
דו"ח אמנסטי (ארגון זכויות האדם הבינ"ל החזק ביותר) לשנים 2016/17, שפורסם בקול תרועה, הועבר תחילה למספר מצומצם של "עיתונאים ידידותיים" על ידי הטלת אמברגו ועריכת תדרוכים סגורים, שנועדו להפיק כותרות מיידיות, ללא יכולת לנתח עצמאית את הדו"ח ולבדוק את טענותיו. הארגון פעל כדי לזכות בסיקור תקשורתי במקום להעניק גישה חופשית לכל העיתונאים שעלולים לשאול שאלות, לבדוק טענות ולאמת נתונים. אמנסטי התנהגו ככל מנגנון פוליטי המבקש לשלוט במידע.
הדו"ח מלא בסיסמאות ריקות, כגון "זה הזמן לעמוד יחד ולעצור את הפוליטיקה של הדמוניזציה אשר יוצרת עולם מפולג ומסוכן". משפט אירוני, לנוכח העובדה שעובדים באמנסטי היו מעורבים כמה פעמים בהתבטאויות אנטישמיות, ואף סירבו בתוקף להוסיף את המלחמה באנטישמיות לסדר יומו. הפרק העוסק ב"ישראל והשטחים הכבושים" נמשך באותו הסגנון. מונחים משפטיים, כגון "שימוש מופרז בכוח" ו"התעללות בקטינים", מנוצלים כדי לתקוף את צה"ל ללא שום הוכחה, ראיה או מקור. אותן סיסמאות נבובות של "ענישה קולקטיבית" בעזה חוזרות על עצמן שוב ושוב. הדו"ח מאשים את ישראל בכך ש"אינה לוקחת אחריות לפשעי המלחמה הנרחבים ולהפרות חמורות של החוק הבינלאומי שהכוחות הישראליים ביצעו בסכסוכים המזוינים האחרונים בעזה ובלבנון". זהו משפט ממוחזר, שאינו מתייחס לטרור ואינו מתבסס על שום ראיה.
אין גם שום ראיה או הקשר להאשמות בדבר "הרג בלתי חוקי, עינויים והפרות נוספות שחיילים ישראלים ואנשי כוחות הביטחון ממשיכים לבצע". הטענה כי צה"ל, המשטרה ומשרד המשפטים "אינם חוקרים, כושלים בחקירה ראויה או סוגרים חקירות בדבר הרג לא חוקי של פלשתינים", מתעלמת לחלוטין מהמציאות שבה הרשויות בישראל אכן חוקרות ואף מעמידות לדין. אין אזכור לוועידת טירקל, לחקירות מצ"ח בעקבות צוק איתן ולהתייחסות הממשלה לאלו.
כיאה לפעילי זכויות אדם, המילה טרור נשמטה לחלוטין מאוצר המילים של אמנסטי. כשהכותבים מואילים בטובם להזכיר את גל הטרור האחרון, הם מציינים כי "רבים מההרוגים (הפלשתינים) נורו לאחר שתקפו ישראלים או נחשדו בכוונה לתקיפה". ההאשמה ש"חלקם, כולל ילדים, נורו כאשר אינם מהווים איום מיידי לחיי אחרים וכנראה קורבנות של הרג בלתי חוקי", נזרקת לאוויר ללא שום ראיה.
האג'נדה הפוליטית של אמנסטי מתבטאת גם במשפט שמזכיר בקצרה "אלימות נגד נשים... במיוחד בקהילות הפלשתיניות בתוך ישראל". גם פה, באמנסטי מתעלמים מהתופעה של רצח על רקע "כבוד המשפחה" בחלק מקהילות אלו, ומאשימים את משטרת ישראל באי אספקת "הגנה ראויה". באמנסטי גם חוזרים על אותן הטענות של ארגונים פוליטיים ישראליים בדבר "קץ הדמוקרטיה".
העיקרון האוניברסלי של זכויות האדם אינו מתממש על ידי הפרחה לאוויר של כמה סיסמאות אידיאולוגיות, האשמות בלתי מבוססות וחצאי אמיתות, שהופכים כל אקט של מלחמה בטרור לפשע מלחמה. טוב יעשו באמנסטי אם תחילה יבחנו את התנהלותם וכיצד הביאה להתעלמות מוחלטת ממצב זכויות האדם המידרדר ברחבי העולם.
הכותב הוא נשיא מכון המחקר NGO Monitorטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו