מצרים וחמאס יחד מול דאעש

מצרים נוקטת צעדי התקרבות לשלטון חמאס בעזה. השבוע החליט הנשיא א־סיסי שמעבר רפיח בין מצרים לרצועה ייפתח פעמיים בשבוע. צעדים אלה תמוהים לנוכח השנאה של נשיא מצרים לאחים המוסלמים, תנועה שאליה משתייך חמאס. על המפתח להבנת מהלכים אלה רשום שמו של האויב מספר אחת של מצרים: המדינה האיסלאמית.

המצרים לא הצליחו עד כה לחסל את השלוחה המצרית של דאעש בסיני. ארגון הטרור אנסאר בית אל־מקדס בסיני נשבע אמונים למדינה האיסלאמית ב־2014, ומאז נהרגו ונפצעו מאות מצרים בפיגועי טרור של אנשיו. זאת למרות העובדה שישראל נענתה בחיוב לכל בקשה מצרית להכנסת כוחות בניגוד להסכמי קמפ דיוויד, ועל פי דיווחים שונים אף מושיטה סיוע מודיעיני וצבאי למצרים במלחמתה נגד המורדים בסיני.

מכיוון שדאעש מקבל מתוך הרצועה אמצעי לחימה וחומרים הדרושים להכנת מטענים, מנסה מצרים לחסום ציר אספקה ראשי זה. היא עושה זאת דרך איתור מנהרות, פיצוצן והצפתן במי ים. עתה היא מנסה לעשות זאת דרך לחץ על ארגון חמאס. הדיל המוצע הוא כדלקמן: ייפתח לעיתים קרובות מעבר רפיח, ואיתו עורקי הכלכלה החסומים, ובתמורה יידרש חמאס להפסיק לחלוטין את אספקת הנשק והציוד לתומכי המדינה האיסלאמית.

לחמאס סיבות טובות, ולא רק כלכליות, להיענות בחיוב לבקשה: הגורמים האיסלאמיים מאיימים על שלטון חמאס ברצועה וטוענים שהוא מושחת ושאינו נלחם כראוי באויב הציוני. הם גם יורים רקטות לעבר ישראל, ביודעם שתגובת ישראל תתמקד בתשתיות חמאס, ולא ביורים עצמם. יתר על כן, הנהגת המדינה האיסלאמית בסוריה הגדירה את האחים המוסלמים ככופרים בני מוות, ובפרט חמאס "המשתף פעולה" עם מדינת ישראל - שממנה הם מקבלים חשמל ואספקה - והנמנע ממלחמה נגד היהודים.

מצרים גם נוקטת אמצעי ענישה נגד הרשות הפלשתינית. היא אינה סובלת את הביקורת המוטחת כלפיה מצד גורמים בהנהגתה. לאחרונה העבירה "רשימה שחורה" של בכירי רשות שאינם רצויים בשטחה, וכך לא נתנו לג'יבריל רג'וב, לשעבר ראש הביטחון המסכל בגדה, לעבור את שערי שדה התעופה של קהיר. זו בשורה טובה לישראל, שכן רג'וב התבטא לא פעם בצורה קיצונית נגדנו, כשאמר לדוגמה שאילו היתה הרשות הפלשתינית משיגה נשק גרעיני, הוא היה משתמש בו נגד ישראל. מצרים תומכת במוחמד דחלאן, לשעבר מבכירי פת"ח ברצועת עזה, שנאלץ להגר לאחר שהואשם בשחיתות ובניסיון הפיכה. דחלאן נחשב, גם בעיני ישראל, למתון, ויש הרואים בו חלופה נאותה לאבו מאזן. עד היום מעורה דחלאן בנעשה ברצועה, וקרן שהקים מזרימה כספים לעזה.

חמאס נלחץ "מימין" על ידי האיסלאמים הקיצוניים ממנו, "משמאל" על ידי דחלאן החולם להיות הנשיא הבא של הרשות, ו"מבחוץ" על ידי מצרים, הדורשת את הפסקת הסיוע לאנסאר בית אל־מקדס, ועל ידי ישראל, המגיבה בתקיפות על כל ירי.

בתנאים אלה יקשה מאוד על סינוואר, ראש חמאס החדש והקיצוני ברצועה, להורות על יציאה למלחמה כוללת נגד ישראל, וטוב שכך. עם זאת, יש לזכור כי במזרח התיכון לא כולם פועלים לפי ההיגיון.

המחבר הוא חוקר איסלאם