"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צ'אק ברי שינה את המוזיקה לנצח

,עודכן

באחת הסצנות הכי משעשעות בסרט "בחזרה לעתיד" מגיע מייקל ג'יי פוקס, גיבור הסרט בן ה-17, משנת 1985 שלושים שנה אחורה, אל מסיבת סיום הקולג' שבו רוקדים מי שהולכים להיות ההורים שלו.

לתדהמת הנוכחים הוא פצח בנגינת אחד מקטעי הגיטרה הכי בסיסיים ברוק'נרול. אף אחד לא מבין מה הרעש הזה, ומייקל אומר לקהל המופתע: "הילדים שלכם עוד יבינו מה אני עושה".

רק נגן אחד התקשר לדוד שלו ואומר לו: "היי צ'אק, הנה הצליל החדש שחיפשת!".

זה בדיוק מה שצ'אק ברי היה. חייזר מהעתיד (שגם הוא חלף עבר מזמן) שהגיע אל שנות ה-50 ושינה את המוזיקה לנצח.

כשברי התחיל לנגן ריתם-אנד-בלוז בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת ההפרדה הגזעית בחברה האמריקנית היתה בעיצומה.

לשחורים לא היתה כניסה למועדונים ולאולמות של הלבנים (ואפילו לא לשירותים). הלבנים, לפחות אלה השמרנים, ששלטו בתקשורת ובתעשיית המוזיקה, הסכימו לקבל חלקית את הג'אז והבלוז אבל התייחסו למוזיקה החדשה בזלזול או בפחד ("מוזיקה של השטן").

60 שנה אחרי, כשהמוזיקה השחורה נמצאת בכל גווני המוזיקה של הזרם המרכזי, קשה להאמין שפעם היא היתה מוקצת מחמת מיאוס.

באמצע שנות ה-50 היה צ'אק ברי אחד החלוצים בהפיכת הקצב-ועצב השחור (המצאה לשונית של ברי אחר, סחרוף, לביטוי "ריתם אד בלוז"), לסגנון שכבש את כל הקהל הצעיר של התקופה והיה ההתחלה של מהפכת הרוק שתבוא בשנות ה-60 ותשלוט בעולם המוסיקה עוד עשרות שנים אחרי.

הוא המציא ריפים (מהלכי גיטרה) מיוחדים משלו, כל מי ששומע פתיחת שיר שלו יודע מיד שזה הוא.

"התהפך בטהובן", "מוסיקת רוקנ'רול", "ג'וני בי גוד", "בת שש עשרה מתוקה", "קרול" ועוד ועוד ועוד. עם טקסטים שמדברים ללבם של צעירים מתבגרים (כולל ובמיוחד לקהל הצעיר הלבן) המוזיקה של ברי התניעה שינוי חסר תקדים במוזיקה הפופולארית.

אין אף מוזיקאי בשנות הששים-שבעים-שמונים שלא גדל עליו. הרבה חיקו אותו, כולם למדו ממנו. הוא היה המקור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב קוטנר

עורך מוזיקה ושדרן ברדיו, עיתונאי מוזיקה, עורך ומגיש בטלוויזיה. מאז 1977 עורך מחקר מקיף על המוזיקה הישראלית, אשר הניב סדרות ברדיו, בטלוויזיה, אתר אינטרנט וספרים. עורך ומגיש תכניות מוזיקה ברדיו וטלוויזיה משנות ה-70. לאורך השנים יצר מוזיקה להצגות תיאטרון ולסרטי קולנוע, במקביל לכתיבת ביקורות מוזיקה וטורים אישיים בעיתונות. ממקימי אתר המוזיקה הישראלית הראשון "מומה", שימש כמקים, עורך ראשי ומגיש בערוץ המוזיקה הישראלית בטלוויזיה- "מוזיקה 24". כיום הוא בעל טור שבועי בנושא מוזיקה בעיתון "ישראל היום".

כדאילהכיר