הפוך, בנט, הפוך

באיסרו חג האחרון, זה שכמעט שכחנו שהיה רק בשבוע שעבר, וזה שאפילו בארגוני המורים בשיחות סגורות איתנו הסכימו שהוא מיותר, ציינו תשע שנים למאבק שלנו, "הורים עובדים לשינוי", להתאמת לוח החופשות במערכת החינוך לזה של ההורים.

במהלך השנים הללו אנחנו בעיקר שומעים כמה קשה לשנות את לוח החופשות: בגלל ארגוני המורים, ההסכמים הקיבוציים ועוד שורה של דברים שלא ממש מעניינים הורים שנאבקים יום־יום על הצורך לפרנס את ביתם ובו בזמן לגדל את ילדיהם.

והנה, ביום שישי ראינו כולנו שאפשר. בהחלטה של רגע אחת החופשות הכי מיותרות בלוח, חופשת ל"ג בעומר, הוזזה מיום ראשון ליום שני, רגע לפני שנדלקות המדורות. אז כן אפשר לקבל החלטות ברגע האחרון?

היינו שמחים, למשל, אם היתה מתקבלת החלטה שעבור ילדי הגנים, ואולי אפילו עבור ילדי כיתות א'־ב', יום החופשה בל"ג בעומר היה מבוטל לגמרי. הם הרי נרדמים עוד לפני שהמדורה נדלקת, אז למה לעזאזל הם צריכים יום חופשה למחרת?

החופשה הזו, שמצטרפת לימי חופשה מיותרים אחרים הפזורים על לוח השנה, והשינוי הזה, שקרה ברגע האחרון, ממחישים את הקלות הבלתי נסבלת שבה מתייחסים להורים עובדים, ואת הצורך להתאים את החופשות לציבור יקר זה, שתוך כדי גידול הדור הבא של העובדים במשק, מרכיב בעצמו את הליבה של משק התעסוקה.

אנחנו נמצאים רגע לפני יום העצמאות ה־69 למדינה. בהמון תחומים התקדמנו, אך בכל מה שקשור להתאמת המשק להורים עובדים, התקדמנו כאילו אנחנו בעשור הראשון למדינה. הגיע הזמן להתאים את החופשות לכלל המשק, ולא רק ללוח השנה של קובעי המדיניות במשרד החינוך ובארגוני המורים.

כשמדברים על התאמת חופשות (על ביטול הס מלהזכיר), יש דברים פשוטים שאפשר לעשות על מנת להקל על הורים עובדים, שאפילו לא עולים כסף לאף אחד, למשל להזיז את החופשה המיותרת הבאה, איסרו חג שבועות, מיום חמישי ליום שישי.

אז הרגע ראינו שאפשר להזיז ימי חופשה. תתחילו במשהו פשוט, איסרו חג שבועות.