"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתקפות הסייבר: עליית מדרגה עולמית

,עודכן

תרחיש האימים הקיברנטי כבר מתממש. מתקפה משולבת על תשתיות אזרחיות ב־100 מדינות בכל העולם היא כבר לא עניין לתסריטים הוליוודיים. פגיעה בבתי חולים, במשרדים ממשלתיים, בתשתיות אזרחיות ועסקיות - קבלו את עידן מלחמות הסייבר במלוא סכנותיו.

ב"מגרש המשחקים" החדש קיימת יכולת הולכת ונבנית של צדדים בקונפליקט להשפיע על קבלת ההחלטות של יריביהם באמצעים מתקדמים. עדיין יש בו תוקף ומותקף - אך זהותם עשויה להישאר נסתרת ועמומה. התקיפות הן ממוקדות מאוד ואינן מושתתות על הרג ועל הרס אינטנסיבי, אך הן דורשות יכולות טכנולוגיות עיליות ומודיעין ותחכום ברמות גבוהות מאוד. לעיתים הן מכוונות לדרגים הפוליטיים, שבהם עשויים להתקיים אינטרסים המשרתים את הצד התוקף.

בעידן החדש המערכות האזרחיות הן יעדים איכותיים בשל אפקט ההלם והפחד, ממש כמו אפקט הטרור על האוכלוסייה האזרחית. גם כאן התוקפים נהנים מעמימות ומאנונימיות ומגישה קלה אל היעדים האזרחיים, בדומה לטרור. בין שמטרות התקיפה ויעדיה הן צבאיות, פוליטיות או כלכליות, צורת המלחמה הנוכחית היא אלטרנטיבה להשגתן באמצעים כוחניים ותוצאותיה יכולות להיות אפילו חמורות הרבה יותר - מה מסוכן יותר, לשגר טיל יקר אל עבר בית חולים, או לנתק בשלט רחוק מערכות מחשוב חיוניות ולקחת בבת אחת מאות אלפים מאושפזים כבני ערובה ל"כופר" ולאיים על חייהם?

לכן על המערכות האזרחיות להיות מסוגלות להגן על עצמן ולהתבצר ממש כיעדים צבאיים. תשתיות קריטיות צריכות לנהוג בסטנדרטים של ארגוני ביטחון ומודיעין וקבוצת המנהיגים צריכה לאמץ לעצמה "שומרי ראש סייבר", שידאגו להגן עליהם מפני התנקשות סייבר. זאת, מתוך הבנה שלהטיית שיקול דעתם או לפגיעה ביכולתם להוביל משמעות רבה לצד המעוניין בכך.

אחת הבעיות בתחום זה היא היעדר מודעות מספיקה לחשיבות שבהתגוננות סייבר, גם במערכות האזרחיות ובוודאי בקרב קבוצות ההנהגה. אגירת מידע ושימוש בהגנת מידע רופסת שקולים לנסיעה באזור מלחמה על גבי אופניים או להסתרת מיטב כספנו בקופסת נעליים, שכתוב עליה "כספת משוריינת". ארגונים רבים שבויים בתפיסה ש"לי זה לא יקרה" ו"אין ברשותי נתונים פיננסיים או קניין רוחני כלשהו, ועל כן אני לא מעניין אף אחד". תפיסה זו מובילה אותם להסתפק במינימום הנדרש ובמערכות מיושנות שהוכחו כלא יעילות.

עם התקדמות הטכנולוגיה, ארגונים יכולים כבר היום להצטייד בפתרונות מתקדמים, באמצעות כלים תוך־ארגוניים או חברות חיצוניות, שיבטיחו להם הגנות גם נגד מתקפות עדכניות או לא מוכרות וגם נגד מתקפות העתיד, המפותחות ברגעים אלה ממש בבתי התוקפים או אולי במחנות הצבאיים שלהם. על השוק האזרחי להבין שהוא החזית במלחמת הסייבר, ועליו ליישם מודלים מתקדמים להגנה על המידע שברשותו.

תמה התקופה שבה תקיפות הסייבר הוקדשו רק למטרות פיננסיות, ושאננות עולמית מול איומים מוכרים ולא מוכרים עלולה הפעם לעלות בחיי אדם. המתקפה הנוכחית חמורה מכל מה שזיהינו בעבר, ולכן יש חשיבות לאחד כוחות בין מדינות ומטות סייבר לייצור פתרונות מיידיים המותאמים לעידן החדש.

הכותב הוא דירקטור בכיר בחברת אבטחת הסייבר "ניוטרון"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר