את מטבע הלשון "או"ם שמום" טבע דוד בן־גוריון - ביחס לעזה. זה קרה בשנות ה־50, כשעזה עדיין היתה עזה, קן טרור נצחי שייצר פיגועים. אז היה פדאיון - כיום חמאס. יצואני הטרור בעזה לא מפסיקים לתכנן ולרצוח יהודים.
בן־גוריון, אז כשר הביטחון, הציע לכבוש את עזה ממצרים כדי למגר את הטרור. נשמע מוכר עד כאב. עזה היא אותה עזה, השיקולים אותם שיקולים, והעולם, בערך, אותו עולם. "רק העזת היהודים הקימה את המדינה, ולא החלטת 'או"ם שמום'", אמר אז הזקן.
העולם של אחרי 7 באוקטובר כמנהגו נוהג. האו"ם נשאר חץ רעיל ומוטה שחוטא לתפקידו ההיסטורי, שהוא קידום שלום, זכויות אדם, ביטחון ופיתוח. האו"ם הוא לא רק המגן הבינלאומי של חמאס, אלא גם החץ הרעיל שמשוגר לישראל הקטנה, חץ שמסריח מהראש. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הבהיר עוד בתחילת המערכה באיזה צד הוא: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק", כך הכריז במועצת הביטחון.
זוהי רוח המפקד, וכך פועלות כלל היחידות של האו"ם. והן פועלות כך מכאן, מאצלנו בבית. הדוגמה הקלאסית היא אונר"א, "סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין". אונר"א, שישראל עצמה טיפחה לאורך השנים, לא רק משמרת את הנרטיב הפלשתיני השקרי על "פליטים", אלא גם מהווה חממה לטרור. חברי הארגון, שמקבלים את משכורתם מהאו"ם, מחנכים לטרור, מפעילים טרור ומסתירים אמצעי לחימה של חמאס בבתי הספר ובמחסות שלהם.
גם ארגון הבריאות העולמי, WHO, העלים עין במשך שנים מבניית תשתיות הטרור בתוך בתי החולים בעזה ומתחתם. הוא הכחיש נוכחות של מחבלי חמאס בשיפא, וכמובן - גינה את ישראל, והכריז שהפעולה שלה "לא מקובלת לחלוטין". מה כן מקובל? שרצחו את נעה מרציאנו במתחם בית החולים? שהסתירו שם חטופים כי ידעו ששם הצבא לא יתקוף? שניצלו משאבים שנועדו לחולים ובנו תשתית טרוריסטית? כאן ארגון הבריאות העולמי נעלם.
ובל נשכח את נציבות הנשים של האו"ם, ששתיקתה הרועמת לגבי פשעי המין שביצעו מרצחי חמאס כואבת בעצמות; או את יוניצ"ף, הארגון למען הילדים שהמנכ"לית שלו סירבה לבקר בישראל, אך ביקרה בעזה ופרסמה פוסט אנטישמי.
אונר"א, שישראל עצמה טיפחה לאורך השנים, לא רק משמרת את הנרטיב הפלשתיני השקרי על "פליטים", אלא גם מהווה חממה לטרור. חברי הארגון, שמקבלים את משכורתם מהאו"ם, מחנכים לטרור, מפעילים טרור ומסתירים אמצעי לחימה של חמאס בבתי הספר ובמחסות שלהם
או"ם שמום - ועדיין, ישראל צריכה לנקוט פעולות נגד גופי האו"ם הפועלים כאן. לא חייבים לפרוש מהאו"ם כדי לשדר מחאה; בין אי־עשייה לשבירת הכלים יש מנעד אפשרויות שמדינה ריבונית יכולה לעשות. למשל - לדרוש ממוסדות האו"ם שממוקמים כאן לשלם ארנונה וחובות נוספים, מה שהם לא עושים כיום. אפשר גם לפעול דרך הרשויות הרלוונטיות לאי־הארכת המנדט של הארגונים השונים של האו"ם שפועלים בישראל. צעד נוסף הוא גירוש מושהה של עובדי הסוכנויות של האו"ם באמצעות אי־חידוש ויזה, או חמור יותר - גירוש אקטיבי באמצעות ביטול מיידי של הוויזה.
ארגז הכלים של ישראל מלא. שר החוץ ושר הפנים חייבים לפעול בעניין. לא רק בשביל הכבוד הלאומי, אלא גם בשביל הביטחון הלאומי. ובעיקר - בשביל האמת והצדק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו