"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אל תזניחו את הזמר הישראלי של פעם

אל תזניחו את הזמר הישראלי של פעם

יורם טהרלב
, עודכן

המהפכה שמנסה להכניס לחיינו התאגיד החדש בכל הקשור להרגלי צריכת המוזיקה הישראלית עלולה, לטעמי, לפגוע במרקם העדין של הקונצנזוס. מהאזנה ראשונית שלי לרשת ג' החדשה, נדמה לי כי התחנה שאמורה להביא לאוזנינו את המוזיקה הישראלית על כל גווניה, הפכה למין גלגלצ. היא קבעה רשימת שידור (פלייליסט) אנטי־דמוקרטית וסילקה מהתוכניות את השירים היחידים שאין להם אבא שיילחם עליהם - שירי ארץ ישראל.

מאחורי שירים אלו, שרובם ישנים, לא עומד שום גורם מסחרי שירים את קולו ו"יהפוך שולחן". הם אינם רק שירים פופולריים, הם תמצית הזהות הישראלית. הוצאתם מרשימות השידור של רשת ג' פוגעת בדבר היחיד שעדיין יש לגביו הסכמה לאומית: הזמר העברי; השירים שמתעדים נופים, מאורעות, מלחמות ותחושות של הדורות שבנו את המדינה והשירים שנשאו אותה על כפיים. אלה הם השירים שעיצבו ומעצבים את הזהות הישראלית לדורותיה. ברשת ג' היו שתי תוכניות קבועות שענו למשאלות ליבם של המאזינים: "אגן הים התיכון", שהביאה שלוש שעות של מוזיקה ים־תיכונית, והשנייה - תוכנית יומית בת שעתיים שנקראה "ציפורי שיר", אשר בה נוגנו השירים הישנים, ה״אולדיז״ של ישראל, ושמרה על מה שמקובל לקרוא "מדורת השבט". תוכנית זו קיבלה בסך הכל שעתיים מתוך 24 שעות שידור, אך לפחות השאירה את מורשת הזמר העברי ברדיו.

סילוקם של השירים האלה, שירי אהבת הארץ, פוגע בעוד נקודה רגישה שגלגלצ לא פגעה בה: גלגלצ היא תחנה שאין לה כל ערך כלכלי, כי התמלוגים שמשלמת גלי צה"ל ליוצרים הם אפסיים. לעומתה, רשת ג' מעבירה את עיקר התמלוגים של אקו״ם (אגודת היוצרים), ואלה מועברים אל היוצרים - גם הצעירים וגם הוותיקים. לחלק גדול מהוותיקים ההכנסה מהתמלוגים היא פרנסתם היחידה. סילוק שיריהם מרשימות השידור החדשות ישליך עוד ועוד יוצרים חשובים אל מתחת לקו העוני.

התחנה היחידה ששומרת על הזמר העברי היא 103, שמשדרת לאורך כל השבת את ה"אולדיז" של ישראל, וכנראה מצליחה גם כלכלית (אחרת לא היתה משדרת). לא ייתכן שדווקא תחנה שאמורה להיות ציבורית תמחק את השירים האלה מתוך שיקולי פופולריות.

מי שאמון על טיפוח התרבות הישראלית ומי שהישראליות השורשית חשובה לו (כולל גופים כלכליים) חייב להתערב בנושא החשוב הזה. הנזק שיגרום השינוי הנוכחי למצבם של היוצרים, לצד הנזק שייגרם לשמירת המסורת הישראלית לדורותיה, גורלי יותר מכל שיקול פוליטי ומכל חשבון לטווח קצר של הפופולריות הזמנית, שהעורכים מנסים להשיג בכל מחיר. המחיר הזה כבד מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...