"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ילדי תימן: הכאב הולך וגובר

ילדי תימן: הכאב הולך וגובר

אבנר פרחי
, עודכן

בשבוע שעבר נחשפו ב"ישראל היום" עדויות על אודות הניסויים הרפואיים בילדים של עולי תימן, ובעקבות הפרסום גם סיפרה תושבת הרצליה כי היא אחת מאותם ילדים אומללים. כבן למשפחה שבה נחטפה אחות, וכמי שעומד בראש עמותה המייצגת משפחות הנאבקות לחשוף את האמת מאחורי הפרשה העגומה, קשה לי לקרוא ולשמוע על ניסויים שבן משפחה של אחד מאיתנו אולי חווה על בשרו. זה מזעזע, והחזיר אותי 20 שנה אחורה, לתקופה שבה הייתי עיתונאי וחוקר מתנדב בוועדת החקירה הממלכתית.

בסוף שנות ה־40 וה־50 של המאה הקודמת נפוצו שמועות על הניסויים הללו, אך אף אחד, להוציא את הרב עוזי משולם ז"ל, לא העז לדבר עליהם בגלוי במהלך השנים. אף אחד לא האמין למשפחות. טענו שהן הוזות. היום הכאב שלנו גדול יותר, כי מתברר שייתכן שלא רק שיקירינו נחטפו לצורכי אימוץ - היום אנחנו מבינים שאולי גורלם היה גרוע יותר.

הפעם הראשונה שבה נחשפתי לניסויים הרפואיים היתה דרך מסמך מזעזע שהגיע לידיי, המעיד שקרן מחקר אמריקנית שילמה הון עתק לבית החולים דג'אני ביפו כדי שיבצע מחקר על לבבות של תימנים מגיל עובר עד גיל 60 שנה, כדי לבדוק למה אין לבני העדה מחלות לב. אך הרושם היה שגם ללא תשלום הרופאים אז ששו לבצע מחקרים וניסויים רפואיים על הילדים. העלייה של מאות אלפי עולים מעשרות מדינות היתה כר פורה לניסויים רפואיים, ושום רופא לא רצה לפספס את הזדמנות חייו. לא היה תקדים כזה בשום מקום בעולם.

הניסויים הרפואיים בוצעו על התינוקות ועל הילדים ללא ידיעת הוריהם. יתרה מכך, להורים נמסר תמיד שהילד מת, כך שלא היתה צפויה שום הפרעה מצדם. הניסויים ה"קלים" עסקו במחלת הפוליו, בניתוחים פתולוגיים לילדים שהיו חולים הרבה זמן ומתו, לחולי גזזת וכדומה, אך היו ניסויים רפואיים יזומים קשים יותר, כגון ניתוחי הלבבות וניסויים בתרופות שלא נבדקו קודם לכן בשום מקום.

כשהוקמה ועדת החקירה הממלכתית מסרתי בפניה עדות מפורטת בת ארבע שעות, ולאחר מכן הצטרפתי אליה כחוקר מתנדב. נתבקשתי לחנוך את עורך הדין מטעמה, יוסי יוסיפוב, ולהכיר לו את פרשת ילדי תימן. בדקנו את הפרשה מכל ההיבטים האפשריים שלה. חשפנו את השיטה שבה הילדים נחטפו, את הדרך שבה הגיעו לארה"ב, ובעיקר את שם המשפחה החדש, "אמץ", שכל החטופים קיבלו ואיתו הסתובבו במערכת עד שנמסרו לאימוצים. בכל יום העלינו את ההשערות ההזויות ביותר על אודות האימוץ, שהתבררו בסוף כנכונות, אך הניסויים הרפואיים היו מעבר לכל דמיון. המציאות עלתה על הכל.

בסיכומו של דבר עברנו שלוש ועדות שהתעלמו לחלוטין מהשלכות הניסויים על היעלמות הילדים, אבל אנו נמשיך לחקור ולחתור לגילוי האמת. חשוב להעלות את הפרשה ולחשוף עוד ועוד פרטים, גם באמצעות גופים פרטיים, עד שהאמת תיחשף עד תום. אני מקווה שהמדינה תגיע בסופו של דבר, אחרי 70 שנה, להחלטה להכיר באופן רשמי בעובדות כי הפרשה אכן היתה, ותעזור לנו לפתוח את תיקי האימוץ ולהנציח את פרשת ילדי תימן באופן ממלכתי.

הכותב הוא יו"ר ארגון "ילדי תימן", עיתונאי וחוקר הפרשה משנת 1994

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...