קים ג'ונג־און משתולל: נדרשת ברית עולמית

ניסוי הצפון־קוריאני בפיצוץ פצצת מימן אתמול, שלווה ברעש אדמה בעוצמה 6.3, היה צעד נוסף בהתגרות של הדיקטטור קים ג'ונג־און במדינות המערב. קים, "המנהיג העליון" האכזרי השולט ללא מיצרים בארצו, משתחל לוואקום של חוסר מנהיגות עולמי שהחריף בתקופת נשיאותו של ברק אובאמה בארה"ב.

מדיניות אובאמה ביטאה את ההגדרה "אין שריף בעולם". בעבר העולם התנהל על בסיס של מערכת איזונים דו־קוטבית - ארה"ב מול רוסיה. משבר הטילים בקובה היה דוגמה למאזן שכזה. נפילת השלטון הקומוניסטי ברוסיה ב־1991 גרמה לארה"ב להפוך לשריף ולמדיניות בינלאומית חד־קוטבית. עד עליית אובאמה לנשיאות ב־2008, הנשיאים שקדמו לו נקטו פעילות צבאית מרתיעה, כולל שימוש בכוחות צבא גדולים, והפגינו מנהיגות. מרגע שאובאמה נקט אי־התערבות צבאית כלל־עולמית החלו גורמים רדיקליים בעולם (איראן, דאעש ואחרים) לנקוט אלימות ולפתוח מלחמות אזוריות, ביודעם שהסיכוי שהשריף יפעל קטן או מוגבל.

ארה"ב התמקדה במישור הדיפלומטי, שהניב מפחי נפש וחוסר פתרונות למלחמות. היעדר אוטוריטה עולמית גרם לכמה מדינות לנסות להתחמש בנשק גרעיני, כולל שימוש בידע שנרכש בצפון קוריאה.

קים ג'ונג־און הבין שכל אחד בעולמנו יכול להתפרע ולשגר טילים מעל יפן או לאיים בפגיעה בגואם (בסיס אמריקני גדול) ואפילו בארה"ב עצמה. אי הרצון של אובאמה להתערב, בצירוף חולשת האו"ם באכיפת הסדרים ואי־מילוי משימותיו הבינלאומיות, גרמו לקים לפעול ולאיים בהנחה שאיש לא יפגע במדינה גרעינית שבה חיי אדם אינם נחשבים. וקים אינו היחיד שהבין את חולשת המנהיגות הבינלאומית. קרוב אלינו מנסה איראן לייצר ברית שיעית רבת ממדים, מלבנון וסוריה בואכה עיראק, גם בגלל, ואולי בעיקר, ההבנה שחוסר תגובה בינלאומי או תגובה מילולית נטולת משמעות מעשית - אינם גורם מרתיע.

במקרה של צפון קוריאה, טיליה מאיימים על דרום קוריאה הדמוקרטית והמשגשגת כלכלית, וגם על יפן נטולת הצבא - שתיהן חשופות לפגיעה אנושית כבדה. מלחמת קוריאה הסתיימה ב־1953 ונקבע קו גבול שחילק את קוריאה לשני חצאים. קו רוחב 38 הוא הגבול ושטח מפורז שכולל 37,000 חיילים אמריקנים ואנשי או"ם. בעוד הדרום פורח, התמקדו בצפון בחימוש גרעיני ובשלטון עם מחנות עינויים "וחינוך מחדש".

שעות לאחר הפיצוץ אתמול הודיעו ארה"ב ודרום קוריאה שהן שוקלות פעילות צבאית נגד פיונגיאנג. הודעות דומות היו בעבר ומאומה לא קרה. דונלד טראמפ מסוגל לפגוע קשות בצפון קוריאה, אבל ההיסוס מצידו מובן לנוכח האפשרות לאסון רב־ממדי בחצי האי הקוריאני וביפן. הפתרון הרצוי והמתבקש הוא שטראמפ ייזום ברית עולמית שכוללת את רוסיה וסין לריסון של קים ג'ונג־און. ארה"ב תידרש לוויתורים כואבים מבחינתה כדי להניע ברית עוצמתית שתחנוק את צפון קוריאה ותבהיר שיש מנהיגות בינלאומית חדשה. הרגעת קים הופכת בהדרגה גם לאינטרס סיני ורוסי, והשתיים גינו אתמול בחריפות את צפון קוריאה. ברית אמיתית, למרות הקשיים בהשגתה, יכולה להביא שקט לקוריאה ולסמן שהשפיות חזרה לעולם.