צפון קוריאה השיגה בכוח תעודת חבר (לא רצוי) במועדון הגרעיני העולמי. האם יש חשש לדאגה? האם מלחמה גרעינית בפתח? האם יש להפעיל את הצופרים? ובכן, ספק רב. צפון קוריאה הוכיחה יכולת לפגוע בעזרת נשק גרעיני במרכזי האוכלוסייה שבחוף המערבי של ארה"ב, כמו גם במרכזי אוכלוסייה גדולים ביפן, ברוסיה ובסין. כל יוזמה ראשונה כנגד המשטר הצפון־קוריאני, שאולי היה אפשר לדבר עליה בהקשר של 15,000 קני ארטילריה המכוונים לסיאול, או בהקשר של מספר חד־ספרתי של פצצות גרעין ללא מערכות שילוח בין־יבשתיות, ירדה כעת מעל הפרק. המשטר זכה לחסינות מפני החלפתו באופן כוחני על ידי מעצמה זרה.
האם יש לצפות לפעולה קולקטיבית בשם מועצת הביטחון? הרי גם רוסיה וסין, שעד כה הגנו על המשטר הצפון־קוריאני, הפכו למאוימות לא פחות מארה"ב. התשובה לכך תלויה במידת הרצון של סין ורוסיה להמשיך לתמוך במשטר הצפון־קוריאני מסיבות הנוגעות לדומיננטיות האמריקנית במזרח אסיה, דומיננטיות שתגבר עד מאוד אם יתאחדו שתי הקוריאות. אם בכל זאת רוסיה וסין יחליטו להסיר את תמיכתן מצפון קוריאה, אז האיום לשליט הרודן יהיה מבפנים (מכיוון שהגנרלים שלו עשויים להחליט שמוטב להם בלעדיו). בתסריט של מאבק פנימי על השלטון, הסכנה ממלחמה גרעינית פחותה, כמובן, מאשר בתסריט שכולל עימות ישיר בין מעצמות גרעיניות.
האם יש לצפות לפעולה התקפית חד־צדדית, כפי שטענו פרשנים מסוימים, שהנשיא טראמפ עלול להורות עליה? דרך טובה להערכת קווי המדיניות שארה"ב, יפן, דרום קוריאה, רוסיה וסין ישקלו, נוגעת לעלות הטעות הפוטנציאלית של השחקנים השונים. כל מעצמה תשאל את עצמה - ומה אם אני טועה? כמה זה יעלה לי? ההחלטות המדיניות ייגזרו במידה רבה לאור התשובה. אם העלות של טעות אסטרטגית פוטנציאלית נתפסת כנמוכה, אז ייתכן שתקיפה אכן תקרוץ למקבלי החלטות מסוימים. אך כאשר אנו מדברים על מערכות נשק שאי אפשר להתגונן בפניהן, כגון נשק גרעיני, עלות הטעות האסטרטגית הפוטנציאלית היא אסטרונומית. במצב שכזה, מקבלי החלטות יעדיפו להסתמך על הרתעת היריב ולא על תקיפתו. לכל היותר, אפשר לצפות להצבה של מערכות הגנה מפני טילים, שיעילות בעיקר להרגעת הציבור הרחב, שהרי אי אפשר להסיר במלואה את הסכנה הנשקפת לתושבי כרך עירוני גדול, מחמשת אלפים מעלות צלזיוס.
בטווח הקרוב, יש להניח שכל המעצמות, כולל המעצמה הצפון־קוריאנית החדשה, יתנהגו כבני אדם המהלכים יחפים על קליפות ביצים, לאט ובזהירות. צפון קוריאה תהיה רגועה יותר מאחר שהשיגה תעודת ביטוח צבאית מוחלטת מול כל אויב חיצוני, ושאר המעצמות והשחקנים האזוריים יהיו רגועים יותר מאחר שירצו למנוע כל הסלמה אפשרית. פרשנות סבירה זו תזכה לעמוד למבחן כבר בתקופה הקרובה, אם ההערכה הדרום־קוריאנית על גילוי הכנותיה של צפון קוריאה לניסוי גרעיני נוסף אכן תתברר לא רק כנכונה אלא אף תתממש בפועל. ניסוי נוסף, שכאמור אינו דרוש להפגנת יכולותיה החדשות של צפון קוריאה, אכן יאתגר את המעצמות הגדולות ועלול להוביל ללחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות לפעול בכוח.
אם התנהגות מלמדת אותנו על זהות ועל אינטרסים, התנהגותה של צפון קוריאה מצביעה על כך שהיא מעצמת סטטוס קוו, כלומר כזו שמעריכה את מה שיש לה, יותר מאשר את מה שאין לה. מהלכיה של צפון קוריאה בחודשים האחרונים כבר הביאו אותה למטרתה האסטרטגית - תעודת ביטוח צבאית למשטר מפני אויב חיצוני. איראן, לעומת זאת, היא סיפור אחר. התנהגותה ופועלה ברחבי המזרח התיכון כולו מלמדים שאיראן היא מעצמה רביזיוניסטית, כלומר כזו שמעריכה יותר את מה שאין לה מאשר את מה שיש לה. אם בניגוד לתקוות הסכם הגרעין לא ימנע ממנה נשק גרעיני, אז צפירת ההרגעה תצטרך להיות מוחלפת באזעקה עולה ויורדת.
הכותב הוא חוקר ומרצה ליחסים בינ"ל באקדמית גליל מערבי
