"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תנו להשתלב, גם בתוך השקט

תנו להשתלב, גם בתוך השקט

דפנה מאור
, עודכן

השבוע יצוין ברחבי העולם יום החירש הבינלאומי. אוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים בישראל מתמודדת עם חסמים רבים, ויש לא מעט סטיגמות על אוכלוסייה זו, שרובן נובעות מחוסר ידע או הכרה.

הקדמה והטכנולוגיה מאפשרות לכאורה שילוב מלא יותר מבעבר, לרבות אפשרויות תקשורת מתקדמות. בעולם העבודה אפשר לבצע התאמות נרחבות לחירשים, אולם למרות כל אלו, עדיין יש חסמים רבים ומעסיקים עדיין חוששים להעסיק עובדים עם לקויות שמיעה. אף שהתקשורת הכתובה תופסת תאוצה ויש פריצת דרך ניכרת בעולם הדיגיטל, התקשורת הקולית היא עדיין המובילה.

כבת להורים חירשים, זכורה לי מציאות הרבה יותר מורכבת, שדרשה מהסביבה השומעת מאמצים רבים. כילדה, נדרשתי בכל ערב לתרגם להוריי את החדשות, בהיעדר תרגום לשפת הסימנים או אינטרנט. בימים פחות טובים, בעת אזעקה, מצאתי עצמי, ילדה בגן חובה, רצה הביתה לעדכן את אמי שעליה לרדת למקלט. השינוי הטכנולוגי המשמעותי היה הפקסימיליה. היינו מהראשונים לרכוש את המכשיר ששיפר משמעותית את איכות חיינו, ולימים נוספו גם הדואר האלקטרוני והטלפון הנייד. בשירותי הצבאי לא היתה לי כל דרך לתקשר מרחוק עם הוריי, אך היום המציאות שונה, ואפשרויות התקשורת של כבדי השמיעה השתפרו משמעותית ושינו את עולמם.

למרות היעדר הפתרונות הטכנולוגיים בדור של הוריי, מרבית האנשים לקויי השמיעה עבדו והתפרנסו. מתוך רצון להבין את הפערים בין הדור "ההוא" אל מול המציאות כיום, שבה שיעור האבטלה בקרב החירשים הצעירים גבוה יחסית, ניהלתי שיחות רבות עם קבוצות אלו. נחשפתי לתשובות מפתיעות, אם כי הגיוניות.

בדור של הוריי אנשים היו מוכנים לעשות הכל כדי להתפרנס, לרבות עבודת כפיים (די דומה לדור ה"שומעים" דאז). בדור הנוכחי יש עלייה חדה במספר האקדמאים עם מוגבלות שמיעה. בל נטעה - זוהי מגמה חיובית מאוד. הדור הצעיר משקיע בלימודים מאמצים כבירים (פעמים רבות מאמצים גדולים הרבה יותר מאלו של ה"שומעים"), רוכש מקצוע והשכלה, ולא מוכן להתפשר כל כך מהר על תעסוקה שאינה הולמת את השכלתו או את כישוריו. הפערים הללו נמצאים גם בקרב האוכלוסייה הכללית, אך כשמתווספים הקשיים שאיתם מתמודדים אנשים עם מוגבלות שמיעה, הם מרגישים דחויים פי כמה.

שאלו פעם את הלן קלר - לו היתה יכולה לבחור אם להיות "רק" חירשת או "רק" עיוורת, מה היתה מעדיפה להיות? את התשובה היא שלפה מייד: עיוורת. לדבריה, העיוורון מנתק את האדם מחפצים, ואילו החירשות מנתקת אותו מאנשים, וזה לב ליבו של העניין.

אפשר למצוא תחומים רבים שבהם יכולים אנשים עם מוגבלות שמיעה להשתלב בארגונים ולהביא לידי ביטוי את יכולותיהם. אם רק נשכיל להבין כי יש דרכים רבות להתגבר על החסמים, נרוויח עובדים מסורים ומוכשרים.

הכותבת היא מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה והרווחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...