טראמפ והרוסים: בינתיים רעשי רקע

בזמן שהנשיא טראמפ יצא למסע בעל חשיבות מדינית עולמית לאסיה, התרבו בסוף השבוע בוושינגטון השמועות כי עניבת החנק המשפטית מתהדקת סביבו לנוכח כתבי האישום שהגיש החוקר המיוחד מטעם משרד המשפטים, רוברט מולר, בעניין המעורבות הרוסית במערכת הבחירות, נגד שני אנשים מפוקפקים למדי שמילאו תפקיד מוביל בשלבים הראשונים של המערכה - פול מנפורט וריק גייטס. אל כתבי האישום מצטרפת הודאתו של יועץ זוטר מזדמן לענייני חוץ במערכת הבחירות, ג'ורג' פפדופולוס, שניסה לקדם פגישה בין המועמד טראמפ לנשיא הרוסי פוטין.

ההיסטוריון פרופ' אלן ליכטמן, שצפה בזמנו את ניצחונו של טראמפ, אך גם התבטא כבר אז שבשלב זה או אחר יודח ממשרתו הרמה, כתב במאמרו בשבועון "טיים": "אחרי השבוע הזה, טראמפ קרוב הרבה יותר להגשת תביעה משפטית להדחתו". תביעה מעין זאת, impeachment באנגלית, פירושה על פי הדין בארה"ב הגשת כתב אישום על עבירות כגון בגידה או חטאים חמורים במיוחד, על ידי בית הנבחרים לבית העליון, הסנאט, שהוא הגוף המוסמך היחיד לחרוץ את גורלו של הנאשם.

ההיסטוריה האמריקנית יודעת מקרים אחדים של ניסיונות ליזום מהלכים כאלו, אך רק בשני מקרים, זה של אנדרו ג'ונסון, יורשו של הנשיא לינקולן שנרצח, שהואשם בחריגה מסמכות, וזה של ביל קלינטון בגלל פרשת מוניקה לוינסקי וספיחיה, התביעות זכו לרוב קולות, אם כי גם הן בסופו של דבר נדחו.

התהליך הזה דומה בדיוק לתהליך משפטי רגיל בין תביעה להכרעת דין. למרות ההתפתחויות המרעישות האחרונות, נראה שאין עדיין בסיס ראייתי מוצק להגשת כתב אישום נגד טראמפ, מאחר שאין עדויות ישירות על קשר בינו לבין הרוסים, וגם השחקנים הנ"ל פעלו ללא סמכות או זמן רב לפני הבחירות. כמו כן, הרי רוסיה, חרף כל ניגודי האינטרסים עם ארה"ב, איננה מוגדרת באופן רשמי כ"מדינת אויב", כך שיהיה קשה לטעון מבחינה משפטית, להבדיל אולי מפוליטית, שמגעים איתה הם בבחינת בגידה או עבירה פלילית.

נראה שגם ראשי הדמוקרטים בקונגרס, צ'אק שומר בסנאט וננסי פלוסי בבית הנבחרים, אינם ממהרים בשלב זה ליזום מהלכים להדחת הנשיא - בין שהם סבורים שבמציאות של רוב רפובליקני בשני בתי הקונגרס הסיכוי שיוזמה כזו תצליח קלוש (וממילא מולר טרם סיים את חקירתו), ובין שהדבר עלול להיות בלתי פופולרי בעיני חלק גדול מציבור הבוחרים. ברם, אין זו דעתם של שונאי טראמפ או של רבים מיריביו הפוליטיים (אחדים מהם חברי מפלגתו) ושל חלק גדול מהתקשורת, שמריח דם ובעצם דורש ממולר החלטה אחת בלבד: הרשעה. ולראיה, עוד ביום השבעתו של טראמפ לנשיא כבר קראו להדחתו, כלומר רצו להביא באמצעים בלתי לגיטימיים לביטול תוצאות הבחירות (אם זה מזכיר משהו לקורא הישראלי, זה אינו מקרה).

אגב, בעיני רבים מהנ"ל, טראמפ הוא רק האובייקט המזדמן הנוח כדי לנגח את השיטה הפוליטית האמריקנית כולה, לרבות הממסד המוביל בשתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית כאחת. בשמאל האמריקני הקיצוני, הכולל את מצביעי ברני סנדרס במפלגה הדמוקרטית, הולכת ומתארגנת תנועה פוליטית המכנה עצמה "הרזיזטנס", דוגמת המחתרת הצרפתית נגד הנאצים, לא פחות, שמטרתה לחולל מהפך שמאלני מקיף בכל מערכות השלטון והכלכלה. מבחינתם, ראשו של טראמפ צריך להיות רק הראשון שיותז (מטאפורית), ובעיניהם רשימת "המועמדים" האחרים ארוכה.

על פי אופיו ועברו, לא נראה אמנם שהחוקר המיוחד מולר, שנחשב איש ללא חת, גיבור מלחמת וייטנאם וחבר רשום במפלגה הרפובליקנית, ייתן את ידו למזימות האלה, כי הוא מבין שאיש במעמדו ובתפקידו הממלכתי, כמו שומרי הסף בכל משטר דמוקרטי, אסור שיהפוך לשחקן, אף שלא מרצון, בזירה הפוליטית. הוא יפעל על פי מצפונו ובהתאם למסקנות חקירתו. אשר לעתידו של הנשיא טראמפ - עוד רחוק מאוד היום שבו ייחרץ גורלו.