"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חודש הקניות: מחשבות לפני גיהוץ הכרטיס

חודש הקניות: מחשבות לפני גיהוץ הכרטיס

יעל שמר
, עודכן

נובמבר הפך בעולם המערבי ל"חודש הקניות", עם הנחות ענק: יום הרווקים הסיני (11.11), בלאק פריידיי (24.11), סייבר מאנדיי (27.11) ובישראל - שופינג איי אל (9-8.11). בתוך טירוף גיהוצי האשראי, כדאי לעצור רגע ולבחון את התופעה שבה קניית מוצרים הפכה ליום חג.

המונח "תרבות הצריכה" לא נולד במקרה. כמו כל תרבות אנושית, גם הצריכה כוללת נורמות התנהגות, אמונות וסולם ערכים המשותפים לחבריה. תרבות הצריכה מתבססת על סולם ערכים שבו האדם נמדד לפי רכושו ולא על פי מהותו, והנורמה המקובלת והמוערכת היא לצרוך הרבה, מהר ובזול. יש לנו צרכים חומריים כמו מזון, מים ומחסה וצרכים רוחניים כמו חום, שייכות או מתן משמעות לחיים. האמונה שאותה מחזקת תרבות הצריכה היא כי אפשר למלא את צרכינו הרוחניים במוצרים חומריים. ממש כמו דת, אנו מאמינים במוצר: אם אקנה את החולצה אעבור בהצלחה את ראיון העבודה. אם יהיה בבעלותי הטלפון הכי חדיש אצליח לנהל את הזמן שלי טוב יותר. בקיצור, אם אקנה - אהיה מאושרת. לחלקכם זה אולי יישמע קיצוני, אבל תרבות הצריכה היא במידה רבה גם "תרבות הזבל", משום שמדובר בדשן של הצמיחה הכלכלית. הרי אם כולם יקנו רק את מה שהם צריכים, ויקפידו לקנות רק מה שמחזיק מעמד במשך שנים רבות - הם יזרקו פחות. אם אנשים יזרקו פחות - הם יקנו פחות. אם אנשים יקנו פחות, המפעלים ייצרו פחות, והשיטה הכלכלית כולה תקרוס. אז רגע לפני "חג הקניות" אני רוצה להציע שינוי תודעתי קטן: במקום "אני חייב את זה", ננסה לחיות בתודעה של "יש לי מספיק". כשאנחנו רואים מול העיניים את כל מה שיש לנו, נדע מה נוכל להכניס/להוציא. השינוי הזה נקרא "פשטות מרצון", ומשמעותו היא שבעזרת אורח חיים יותר מצומצם מתוך בחירה, נוכל לתת מקום לחוויות ולדברים שיוסיפו לנו ערך לחיים. אין פסול בקנייה, אבל חשוב לעשות אותה בצורה מושכלת.

כך, למשל, אפשר לבדוק אם יש בכלל מקום לעוד זוג נעלי ספורט או קולב פנוי לשמלה נוספת. אם לא - פנו מקום לפני שתקנו, ארגנו מכירת יד שנייה, תרמו לארגון צדקה או הניחו את הבגדים שתוציאו מהארון בשקית מתחת לבית. ברוב המקרים תגלו שיש לכם יותר ממה שחשבתם. נוסף על כך, העדיפו איכות על פני מחיר. אם המחיר נראה טוב מדי, כנראה זה הסיפור. העדיפו לשלם יותר עבור מוצר עמיד, מאשר לקנות כמות גדולה של מוצרים שיתקלקלו לאחר שימוש או שניים. ימי המכירות הם הזדמנות מצוינת להצטייד במחירים משתלמים, אך קנו מתוך צורך באותו מוצר ולא משום שמחירו ירד. אם נצא לרגע מהמרוץ אחר הקנייה הבאה, נגלה כי "הדברים הכי טובים בחיים הם בכלל אינם דברים".

הכותבת היא פעילה סביבתית־חברתית, מארגנת קהילתית בארגון "מגמה ירוקה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...