"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחינו ואחיותינו לדמוקרטיה הישראלית

,עודכן

שניים מעמיתיי ב"שלום עכשיו" זכו השבוע לחשיפה תקשורתית על רקע העימות עם ראשי המתנחלים. יותם יעקובא, מנהל המחלקה הציבורית, התעמת עם דניאלה ויס בתוכנית "ערב חדש" על רקע הכוונה להעניק פרס ישראל להתיישבות. הוא הטיח בה את האמת לשיטתנו: ההתנחלויות אינן מגנות על הישראלים אלא פוגעות בביטחונם. השני היה שבתי בנדט, ראש צוות מעקב התנחלויות, שתועד ב"אולפן שישי" כשהוא שב לימיו כמתנחל בטרם התפכח וחצה את הקווים.

בתגובות שקיבלנו להופעתם, בלטה תחושת אי הנוחות של אנשי ימין לנוכח הסכנה להפיכת ישראל למדינה פחות דמוקרטית. חלקם חשים אי נוחות עם הפרת החוק חסרת הרסן, עם מנטליות נוער הגבעות שבינה לאהבת המדינה אין דבר וחצי דבר. חלקם חשים אי נוחות עם היעדר המעמד ל־2.5 מיליון פלשתינים והיעדר פתרון ארוך טווח מצד הממשלה הנוכחית ומצד קודמותיה. חלקם חשים אי נוחות עם הדרך שבה מתנהלים נציגי מפלגת השלטון כדי להבטיח את שליטתם ולא את שלטון החוק.

מדובר באנשי ימין. לא מרכז, לא מתלבטים. אנשי ימין שמאמינים בארץ ישראל השלמה, אבל מאמינים עוד יותר בישראל דמוקרטית ויהודית. אנשי ימין שרוצים לראות את הליכוד בשלטון אבל לא מוכנים להפוך את השליטה לאובססיה מסוכנת. אנשי ימין המוקירים את מפעל ההתנחלויות, אבל קצו באי השוויון החברתי המעדיף מתנחלים על פני תושבים אחרים.

במפגשים איתם נחשפת המחלוקת אבל יש גם הרבה נקודות ממשק. אלו פניו האמיתיות של הימין הליברלי־דמוקרטי בישראל. אלו בני השיח שלנו, לעיתים בני פלוגתא, אבל מעל הכל הם האחים והאחיות שלנו בדמוקרטיה הישראלית, זו שמאפשרת להיות לפעמים בשלטון ולפעמים באופוזיציה, ולדעת שלא משנה באיזה צד נמצאים – יש להגן על זכותו של הצד השני להביע את עמדותיו בחופשיות.

רבים מאנשי הימין האלה מודאגים מהידרדרות השיח, מהאלימות, מהטונים ברשתות החברתיות, וגם מהתנהלות חלק מחברי הכנסת. אי הנוחות הזאת הגיעה לשיאה מול תמונות הדיאלוג הלא ידידותי עם בני בגין, לאור התנגדותו לחקיקה פרסונלית.

עבור רבים בציבור, מנחם בגין היה אגדה ונותר בתודעה הציבורית האבא הגדול של הליכוד. כשמתייחסים לבנו כאל סרח עודף במפלגה שבראשה עמד, נוצר קרע גדול בין המפלגה לבין הקהל שעומד מאחוריה.

ביום פקודה, הם יצטרכו להכריע לראשונה בין הדרך שבה הם מאמינים לבין המפלגה שאותה הם אוהבים. ככל שגדל הפער בין הדרך לבין המפלגה ונציגיה, כך גובר הסיכוי שבפעם הבאה הפתק שלהם יבוא מהלב ולא מהבטן. ואם כך יקרה, לליכוד יש סיבה לדאגה.

אבי בוסקילה הוא מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר