"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צה"ל צריך לשמור על ישראל, לא על השלום

צה"ל צריך לשמור על ישראל, לא על השלום

משה פייגלין
, עודכן

במהלך מבצע צוק איתן הגיע סגן הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט אל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ודיווח לחברי הוועדה על המתחולל בחזית. באותה עת כבר הופגזה תל אביב יותר מחודש, וקץ המלחמה לא נראה באופק. שום סודות לא נאמרו שם, כמעט כל מילה בתוככי הוועדה אפשר היה לשמוע במהדורות החדשות - ובכל זאת אצטט כאן רק מדבריי שלי.

כשנמאס לי מדיבורי הסרק, הפניתי אל סגן הרמטכ"ל שאלה פשוטה: "מעולם לא רדפה אחרי מנהרה", אמרתי לאלוף איזנקוט, "האם אתה יכול לומר לי בבקשה, מי האויב?" את התשובה כאמור אינני יכול לצטט, אבל גם אין צורך - משום שסגן הרמטכ"ל, אחרי כמעט חודשיים של מלחמה, לא היה מסוגל לענות...

לאחרונה מצאתי את עצמי בסיטואציה דומה.

כזכור, צה"ל הפציץ מנהרה שחדרה לשטח ישראל, ואגב כך פגע בבכירי טרור שהיו בתוכה. צה"ל הגיב באופן שנראה כהתנצלות והבהיר כי לא היתה כוונה לפגוע במחבלים, אלא במנהרה בלבד. למחרת מצאתי עצמי בתוכנית הבוקר של ערוץ 13 דן בנושא עם תת־אלוף בדימוס גיורא ענבר. ענבר לא מצא פגם בתגובת הצבא.

"אפשר לשאול אותך שאלה?" נזכרתי בדיון ההוא בכנסת.

"שאל כמה שאלות שאתה רוצה", ענה ענבר.

"מי האויב?" שאלתי, "חמאס? או המנהרה?"

"המנהרה(!)" ענה הקצין הבכיר...

התשובה לא הפתיעה אותי - ברור היה לי שכמו איזנקוט בצוק איתן, כך גם ענבר היושב מולי לא יענה בפשטות שחמאס הוא האויב.

לאזרח מן השורה קשה לעכל זאת, הוא מתקשה להאמין שהפיקוד הבכיר ביותר של צה"ל אכן עיוור למציאות; כיצד ייתכן שהאחראים לביטחוננו אינם מזהים את האויב, שכל ילד רואה? וכי אינם רואים שהמלך עירום?

ב־24 השנים שחלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו עברה צמרת הצבא מהפכה תודעתית שסימאה את עיניה. אין יותר "אנחנו" ו"הם", הסביר יצחק רבין ז"ל, ישנם "אויבי השלום" ו"תומכי השלום" שמשני צידי המתרס.

כך באחת נעלמה לה הזהות הלאומית ו"מזרח תיכון חדש" בא לעולם. לשום קצין לא היה סיכוי להתקדם אם לא אימץ את עולם המושגים החדש. צה"ל החל לראות את עצמו כסוג של צבא שיטור - מין כוח או"ם שכזה, שתפקידו להקפיא את המצב ולשמור על "השלום".

התוצאה היתה קפיצה של כמעט פי שישה בכמות ההרוגים בקרב האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל ופי 20 בכמות הפצועים, בהשוואה לתקופה המקבילה שקדמה להסכמים.

עבור הקצונה הבכירה אשר צמחה מתוך תודעת אוסלו, חמאס לא יכול להיות אויב, הוא לכל היותר שותף סורר שצריך לרסן. מבצע צוק איתן היה למעשה המבצע לשימור שלטון חמאס. יותר משהטרידו את צה"ל הרקטות על תל אביב, הטרידה אותו האפשרות כי שלטון חמאס יקרוס.

כך הפכה המנהרה לאויב... וארגון טרור קטן, שהפגיז במשך חודשיים את תל אביב, "יצא תיקו" - מול צבא שאין לו אויבים...

בתהליך אובדן הזהות אבד לצה"ל מושג הניצחון. כי אם אינך יודע מי אתה, אינך מסוגל לדעת מי הוא אויבך. ואם אינך יודע מי האויב, אין זה משנה כלל כמה גדול, חזק ומתוחכם תהיה - אתה תמיד תפסיד. הדרך להשבת הביטחון עוברת דרך השיבה אל הזהות - ודרך היכולת להבין מי האויב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...