רצח ניסמן: חובבי סרטי הריגול הבינו מייד

חובבי סדרות וסרטי ריגול יודעים שבחיים האמיתיים המונח "מקריות" לא קיים. בתחומים האלה כל צעד מחושב, כל מגע מתוכנן וכל חיוך נועד להשיג דבר מה.

אותם חובבי סרטי ריגול הבינוכבר אז, בינואר 2015, שאלברטו ניסמן, התובע המיוחד שבדק את הקשר של ממשלת ארגנטינהלטיוח המעורבות האיראנית בפיגוע בקהילה היהודיתבבואנוס איירס ב-1994,לא התאבד אלא נרצח. זה היה ברור מהרגע הראשון, משום שלא הגיוני שמי שהקדיש שנים ארוכות לחקר החשדות הקשים וראה בזה "משימת חייו", יחליט לשים קץ לחייו רגע לפני שהוא עולה לדוכן בבית המשפט כדי לחשוף את החומרים המפלילים.

החוקרים אולי התבלבלו בהתחלה, אבל האמת יצאה לאור. ניסמן // צילום: AP

ניסמן ידע שיש לו "פצצה" בידיים ושמר על דיסקרטיות בקנאות. הוא ידע שהחומרים שאליהם הגיע מפלילים ללא עוררין את צמרת השלטון –הנשיאה דאז כריסטינה קירשנר, שר החוץ הקטור טימרמן, וכל חבורת המשת"פים שלהם. התובע המיוחד ידע שרעידת האדמה שתתרחש מייד לאחר עדותו בבית המשפט תשנה סדרי עולם, לא פחות. הוא עבד על זה יום ולילה. הוא חיכה לרגע הזה. הוא התכונן לזה. ולכן, מלכתחילה היה ברור שהוא לא התאבד.

צריך "לברך" את הרוצחים המקצועיים על הבימוי. הסימנים בשטח (בבית של ניסמן) הותירו מקום לספק מסוים, שהצליח לבלבל את החוקרים במשך חודשים ארוכים, אבל לא עוד. בסוף האמת יוצאת לאור. לפעמים זה לוקח שנתיים ולפעמים יותר, אבל בסוף זה בלתי נמנע.

ארגנטינה ידעה תקופות אפלות לאורך ההיסטוריה שלה. אפילו אפלות מאוד. אסור לשכוח לרגע שהמוני סבתות עדיין מחפשות את יקיריהן ש"נעלמו" בתקופת הדיקטטורה הצבאית. אלברטו ניסמן ז"ל הוא קורבן נוסף של המלחמה הבלתי מתפשרת שמתנהלת במדינה הדרום-אמריקנית כדי לחשוף את האמת על העבר הרחוק ועל העבר הפחות רחוק. הרצח המקומם של ניסמן אמנם עיכב את כל ההליך, אבל חשיפת האמת על המעורבות של ממשלת ארגנטינה בטיוח הפיגוע – היא בלתי נמנעת. חבל שלרשויות בארגנטינה לקח שנתיים להבין את מה שצופי טלוויזיה מיומנים הבינו כבר בדקה הראשונה.