"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נלחמים בטרור כדרך חיים

נלחמים בטרור כדרך חיים

שלומי מיכאל
, עודכן

הציבור הרחב לא מכיר כל כך את ההווי בימ"מ, אבל אני, שגדלתי בתוך היחידה ועברתי את כל התפקידים, יודע לקבוע שהמושגים "ציונות" ו"כבוד לדגל" אינם מילים גסות ביחידה אלא ערכים מקודשים.

בכלל, לפני הכל וקודם לכל מדובר ביחידה איכותית של אנשים בוגרים, שעשו כבר הרבה כלוחמים בצה"ל והם באים אליה מבחירה. היחידה מלאה אנשים עם אכפתיות גדולה למה שקורה בארץ. מדובר בלוחמים מהוללים שיכלו ללכת לחיים האזרחיים ולהתפרנס כמו שצריך, ובכל זאת הם התנדבו, עברו קורס קשה ומפרך שבו גם התמודדו זה מול זה והתנסו בתרגילים קשים מאוד. זו הליכה מבחירה לעולם הרבה־הרבה יותר קשה מכל מה שהם תרגלו ועשו.

מבחינה זו, הימ"מ הוא יחידה שבה הלחימה בטרור היא דרך חיים. אין עוד יחידה כזו בארץ. מעבר לכך הימ"מ, בגלל האופי שלה, ייחודית בשני היבטים. הראשון הוא אחוות הלוחמים: אלו לוחמים שחיים יחד 24 שעות ביממה המון שנים. הם מבינים זה את זה אפילו במבטים ובשתיקות. ההיבט השני הוא מקצועיות עצומה. למשל, ב־2014 היתה לנו היתקלות בג'נין ממש בסמוך למקום שבו היתה היתקלות בלילה הקודם. גם אז היו לנו שני פצועים ואחד שחטף כדור מטווח אפס באפוד הקרמי. צריך להבין, זה אזור בלב מחנה פליטים שגם להגיע אליו זה סופר־קשה, מקום שצריך קרב כדי לפלס אליו דרך באופן טבעי. זו מציאות מסוכנת וכמעט אין לך שוליים לטעות. אתה צריך להיות מקצועי ברמה אחרת. כדי לצאת ממקום כזה במינימום פציעות ונזקים, אתה חייב להביא את הימ"מ. כך היה גם במבצע "שובו אחים", אז פיקדתי בחברון על הפעולה שבה לחמנו נגד שני המחבלים שחטפו את הנערים וגם שם היה מבצע קשה מאוד.

אני כל הזמן שומע קברניטים שאומרים שנגיע לכל מחבל ולכל מי שעשה פיגוע וזה יפה מאוד. בסופו של דבר, אחר כל העבודה המודיעינית צריך את החוד שבחוד כדי לבצע את הפעולה - ואלה לוחמי הימ"מ.

בה בעת, הנדבך החשוב ביותר הוא הענווה. כי צריך לתחקר הכל, גם את המבצע המוצלח ביותר. אני בטוח שאתמול בבוקר כל הלוחמים שהשתתפו במבצע השתתפו בתחקיר כדי ללמוד ולהפיק לקחים. זכור לי שפעם, בסוף נוהל קרב ואחרי שמפקד היחידה סקר משהו, דווקא לוחם חדש הצביע והעיר הערה ששינתה משהו ותרמה לאי סיכון של כל כוח עמית. אין לנו מונופול על החוכמה.

אבל אחרי הכל, צריך להגיד שכרטיס הביקור שלנו הוא לא יחסי הציבור בתקשורת, אלא הסיפורים שעוברים למועמדים ליחידה. בשורה התחתונה, הימ"מ זו יחידה שהיא הרבה מאוד דברים מעבר ליחידה צבאית. זו משפחה.

ניצב בדימוס שלומי מיכאל הוא מפקד הימ"מ לשעבר

הביא לדפוס: אסף גולן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...