"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרבות השבת: ההיסטוריה חוזרת על עצמה?

,עודכן

חילול השבת ההמוני בפרהסיה שפשה בשנים האחרונות במדינתנו, הפך לצערי לתופעה שמתרגלים אליה. פה ושם נשמעות זעקות שבר, אך אלו נשכחות במהרה. בעקבות חוק המרכולים, כדאי להזכיר לכולנו "גירסא דינקותא", וכיצד התייחסו נביאינו לערכה של השבת. אחרי ששת ימי הבריאה נאמר: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו"; ובעשרת הדיברות: "זכור את יום השבת לקדשו" ועוד.

בתקופת הבית הראשון, אפילו בשומרון, שתושביה לא הקפידו על מצוות התורה, מוכיח הנביא עמוס את הרמאים האומרים: "מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר (ונמכור), וְ(מתי תעבור) הַשַּׁבָּת - וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה". חרף העובדה שלא קיימו כהלכה מצוות שבין אדם לחברו, הם שמרו על השבת. נביא החורבן, ירמיהו, מזהיר: "הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם... וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם". ובהמשך הוא מנבא: " וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת... וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִיִם וְלֹא תִכְבֶּה". מכך שחילול השבת בפרהסיה היה אחת הסיבות לחורבן הבית הראשון.

גם בגלותנו שמרנו על השבת. הנמל בעיר סלוניקי ביוון היחיד בעולם ששבת בשבת, משום שרוב עובדיו היו יהודים שהקפידו על שמירת השבת. הרומאים שהתוודעו ליהודים, יצאו נגד שמירת השבת, כי לפי זה העבד אינו עובד שבעה ימים אלא שישה בלבד. לאחר מותו של חיים גורי פורסם, כי בשעתו טען המשורר שבימי ילדותו לא היה בתל אביב אפילו קיוסק אחד פתוח בשבת. אני מתגורר בחיפה החל משלהי 1935, עת הגעתי ארצה מפולין עם הוריי. לפי מיטב זכרוני בהדר הכרמל, שם גרנו, לא הייתה אף חנות פתוחה בשבת; גם בתי קפה ואולמות הקולנוע שבתו.

עם הצהרת כורש במאה השישית לפנה"ס, חזרו אבותינו ארצה ובנו את הבית השני. אך הסתבר שלא למדו לקח. כך מספר נחמיה בספרו: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים־גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל־הַחֲמֹרִים וְאַף־יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים, וְכָל־מַשָּׂא, וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". והוא מוכיח את העילית החברתית ("חורי יהודה"): "מָה־הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים, וּמְחַלְּלִים, אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת. הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם־־וַיָּבֵא אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת, וְעַל הָעִיר הַזֹּאת!"

נחמיה עשה מעשה: סגר את שערי ירושלים בשבת והעמיד שומרים. וראו זה פלא, גם אז התלוננו הסוחרים והרוכלים למיניהם על אבדן הכנסה בשבת. האם נלמד לקח?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר