"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הספין הנעלם: ההסתדרות מעלה את יוקר המחיה

,עודכן

ההודעה לעיתונות של הלמ"ס מטרידה. הודעה המורכבת מעשרות פריטי אינפורמציה שכמעט כולם מוצגים בצורה מחמיאה לארגוני העובדים ורק שאלה אחת הושמטה מהפרסום - זו שהתשובה עליה הופכת את הקערה על פיה.

למרות הנטייה לזלזל בחוכמתו של הציבור, רוב הישראלים רואים ומבינים את נזקי ההסתדרות. נכון, 89% מהציבור מכיר בזכותם של העובדים להתאגד, אבל אי אפשר להסיק מכך שציבור העובדים מעוניין בהתאגדות - בוודאי לא באופן שבו הציבור מיוצג בפועל בישראל. גם אני מכיר בזכות של העובדים להתאגד, אך אני מכיר גם בזכות של המנהלים להתנגד לכך - זכות שהושמטה בחוק הישראלי - רק שעל זה הציבור לא נשאל בסקר.

רק בישראל אסור למנהל לפטר עובד ששבת. בדנמרק הסוציאל־דמוקרטית, למשל, ברגע שיש שביתה כל העובדים השובתים מפוטרים אוטומטית. כשהשביתה נגמרת המעסיק יכול להחליט את מי הוא רוצה להעסיק מחדש ובאילו תנאים.

רק בישראל שכר העובדים המאוגדים מנותק לחלוטין מהפריון שלהם. בשבדיה הסוציאל־דמוקרטית ארגוני העובדים מצמידים את הסכמי השכר לשכר הממוצע בחברות היצואניות, שם העובדים מתחרים במפעלים זרים ולכן בהכרח שכרם תלוי בתפוקתם.

זכות נוספת שהושמטה רק בחוק הישראלי היא הזכות של העובדים לא להתאגד. היום מספיק ששליש מהעובדים יחתמו כדי שההסתדרות תשתלט על הייצוג של כלל העובדים, גם אם שאר העובדים מתנגדים לכך. אמנם לפי החוק אם קבוצה אחרת מתנגדת ומחתימה יותר עובדים היא יכולה לקבל את הייצוג, אבל לאחרונה, בשני מקרים, בית הדין לעבודה צפצף על החוק ופסל קבוצות כאלו - במנורה ובאמדוקס. קביעת בית הדין לעבודה היתה שהקבוצות "אינן מייצגות את ערכי העבודה המאורגנת" או במילים אחרות אינן קומוניסטיות מספיק.

בשום מדינה בעולם אין מצב שבו מיעוט העובדים כופה עצמו על הרוב. גרוע מכך שלאותו מיעוט יש כוח לכפות על אותו רוב לשלם להסתדרות "דמי טיפול" חודשיים, ועוד יותר גרוע שההסתדרות אינה מחויבת בדין וחשבון ולא מספרת לאותם עובדים מה היא עשתה עם הכסף שגבתה מהם.

החוק הישראלי המעוות גרם לכך שההסתדרות משתלטת בקלות על עוד ועוד מקומות עבודה. כל מקום עבודה כזה מכניס לה עשרות מיליוני שקלים בשנה שעליהם לא צריך לדווח. תקווה לא נראית באופק כי הפוליטיקאים שלנו חוששים מכוחה של ההסתדרות ולא מעבירים אפילו חוק קטנטן שיאזן את התמונה. רק התעוררות ציבורית והבנה עמוקה של השפעת ההסתדרות על יוקר המחיה שלנו תאפשר את הפסקת המצב ההזוי הזה. סקרים מגמתיים כאלה לא עוזרים לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמציה סמקאי

כלכלן ויו"ר עמותת "בצדק"

כדאילהכיר