על מוסר ורדיפת נתניהו

אני רחוק מאד מנתניהו מבחינה אידיאולוגית; אני מעדיף את בצלאל סמוטריץ'. גם מבחינה פוליטית, נתניהו איננו כוס התה שלי; אני תומך בנפתלי בנט ובבית היהודי. זה שנים אני פועל למען הצבת מנהיגות אמונית למדינה. במקום נתניהו.

אבל יש מבחינתי שיקולים שקודמים לפוליטיקה. ואפילו לאידיאולוגיה. שיקולי מוסר חשובים בעיניי יותר. הם מבחינתי קודמים לכל. ומבחינה מוסרית אני מוצא עצמי היום, בעל כורחי, בצד של נתניהו. כי נוכח העוול המוסרי המרתיח שנעשה לו, נוכח הרדיפה הנבזית הזו, אני לא יכול שלא להתקומם.

כי נכון אמנם, כפי שאמר בנט, שההתנהלות של נתניהו בנושא המתנות היא בעייתית. ריח לא טוב עולה ממנה. בהחלט. אבל הריח הזה הוא ריח גן עדן, ניחוח עדני בשמים של ממש, לעומת ההתנהלות המוסרית של השמאל בעשרים השנים כנגד נתניהו. שהיא ממש פצצת סירחון.

כי הרדיפה האובססיבית הזו, העלילות, המזימות, ההצקות, ההטרדות, החיטוטים, ההקלטות של הבן ושל האישה; הזוטות האלה, הבקבוקים, הפקקים, החמגשיות, העובדים והעובדות, יאיר וכל אלה - העליהום התקשורתי המביש הזה, החד־צדדי כל כך, הבלתי פוסק, הוא חרפה מוסרית שאין דומה לה, צחנה מוסרית שלא היתה כמוה, באשת נבלות.

וכשאני שם על כף אחת את ההתנהלות הבעייתית של נתניהו בנושא הסיגרים והשמפניות, והיא אכן בעייתית כאמור; ועל הכף השנייה אני מציב את הצביעות הזו של רודפי נתניהו, את הטהרנות, את הנבזות, את ההתחסדות, את הקנאה, את השנאה, את האובססיה הפרימיטיבית; אזי מלוא כובד חטאת השמאל, מוריד בעיניי את הכף של השמאל למעמקי התהום המוסרית, לעומק עומקי הרוע, הרשעות והשפלות.

ומתוך כך, מתוך זה, בבת אחת, בתנופה, בזינוק אל על, עולה הכף שעליה אני מציב את הנהנתנות של נתניהו לגובהי מרומים, לשמי שמיים, לעולם המלאכים, וכולה - באופן יחסי - צחה בעיניי כשלג. יפה כלבנה ברה כחמה.

אבל נכון. חוק הוא חוק. והחוק הוא יבש, פורמלי, ואין לו חוש ריח. אין לו סנטימנטים. וייתכן בהחלט שהפעם תפסו אותו רודפיו של נתניהו על קוצו של יו"ד. ייתכן. לא בלתי אפשרי שהפעם, בניגוד לאינסוף הפעמים הקודמות, יעלה בידם זממם. ממש על קוצו של יו"ד, שהחוק היבש, מה לעשות, לא יכול להתכחש לו.

אבל בואו לא נשכח שאותו חוק, יבש, פורמלי, נטול חוש ריח, זה שאין לו סנטימנטים, קובע גם שעד שיוגש כנגדו כתב אישום מלא מלא - ועד שהוא יישפט, ועד שהוא יימצא אשם, ועד שכל ערכאות הערעור תאשרנה את פסק הדין - הוא יכול לכהן כראש ממשלה.

חוק הוא חוק.

כן, חברינו אוהבי "מדינת החוק", שרוממות־הדמוקרטיה־בפיהם־כשזה־נוח־להם. חוק הוא חוק. וקוצו של יו"ד הוא קוצו של יו"ד. לשני הכיוונים. דברו איתי אחרי הערעור בעליון.