הצעת ייעול: מה עם פסולת הבניין

לתנופת הבנייה האדירה העוברת על מדינת ישראל בשנים האחרונות, ושעוד תעבור עליה ביתר שאת בשנים הקרובות – יש מחירים סביבתיים לא מבוטלים. בדעת הקהל בישראל ובמוספי הכלכלה מרבים לדבר על ההיבטים של צפיפות המגורים, איכות החיים, היוקר המוגזם של הדיור ועוד.

לא רבים מקדישים די תשומת לב להיבט ה"שולי" לכאורה של תנופת הבנייה: פסולת הבניין. כל מי שיורד מדי פעם מהכבישים הראשיים ונוסע בדרכים צדדיות בשולי הערים וריכוזי האוכלוסייה, לא יכול להתעלם מהחיזיון המכוער של ריכוזי פסולת בניין גדולים, המושלכים בשטחים הפתוחים. לא אחת מזהמות ערימות פסולת הבניין שטחים ירוקים, שנופלים קורבן לחמדנותם של קבלני בניין המעדיפים לעצום עיניים ולהיפטר מפסולות הבניין שהם מייצרים בדרך הקלה והזולה: בשטחים פתוחים, בדרך כלל בשעות הלילה, הרחק מעיני גורמי האכיפה ומעיני הציבור האכפתי.

המספרים בתחום מטרידים: לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה נוצרות בישראל כ־7.5 מיליון טונות פסולת בניין מהריסת מבנים קיימים, משיפוץ של נכסים ומהקמת תשתיות לאומיות ומוניציפליות. חצי מהכמות הזאת מוצאת דרכה אל השטחים הפתוחים ומושלכת שם בניגוד לחוק. התוצאה: זיהום שטחים גדולים ופגיעה בנוף ובמאגרי המים, אובדן הכנסות המדינה ממיסוי היזמים ועלויות עצומות של איתור, איסוף וטיפול במצבורי הפסולת המושלכת בשטחים ציבוריים.

כיצד מתגברים על הקושי לאכוף את חובת העברת פסולת הבניין למיחזור במתקני קצה מוסדרים? איך מפחיתים למינימום את המוטיבציה של קבלנים לא ישרים להיפטר מפסולות הבניין שלהם באמצעות זריקה פיראטית לשטחים פתוחים, או העברה לקבלני פינוי "חאפרים" במחירים אפסיים?

זה זמן רב נמצאת בצנרת חקיקה, שמטרתה להעביר את האחריות לפסולת הבניין לרשויות, כמו שאר הפסולת העירונית, אבל החקיקה מתעכבת בשל כל מיני אינטרסים.

עיריית ראשל"צ לא חיכתה לחקיקה, נטלה יוזמה ובנתה מתקן גדול, המשתרע על כ־20 דונמים וקולט את פסולות הבניין מכל רחבי העיר. המתקן משרת גם את חולון, בת ים והסביבה, ובכך נותן גם אלטרנטיבה לתושבים. כל מי שמשפץ או בונה ומרים טלפון למוקד, מקבל מחיר מופחת - וישימו לו ליד הבית מכולה שבסוף תגיע לאתר הפסולת. העירייה שכרה קבלן שגם יטפל וגם יציב את המכולות במחיר מופחת. זהו פתרון אופטימלי כי בסוף התהליך כולם מרוויחים: גם לתושב זה יותר זול והוא לא מתקשר עם איזה חאפר, וגם הרשות הרוויחה שלא זרקו את הפסולת בחצרה.

המפעל שהקימה עיריית ראשון לציון בסיוע המשרד להגנת הסביבה ובפיקוח אגף התברואה בעירייה לא רק תורם לאיכות הסביבה, אלא אף יכניס לעירייה כ־7 מיליון שקלים בכל שנה.

הנה אפוא המפתח לפתרון בעיית פסולת הבנייה ברחבי ארצנו: הטלת האחראיות לפינוי ולטיפול בפסולת הבנייה על הרשויות המקומיות, שבהן נוצרת פסולת זו. כל רשות או כל כמה רשויות יקימו בתחומן מפעל לטיפול בפסולות הבניין ויעודדו את הקבלנים והתושבים – גם בעידוד חיובי וגם באכיפה משמעותית – לפנות את פסולות הבנייה אך ורק למתקן העירוני המתאים. בכך נוכל להפחית במידה רבה את המפגעים הקשים הללו, שהפכו כבר למכת מדינה.

ערן שמרלק הוא מנכ"ל "נגב אקולוגיה", העוסקת במיחזור ובטיפול בפסולת