לא תאמינו את מי (לא) חוקרים

התפתחות דרמטית בתיק 2000:

חוקרי להב 433 יצרו אמש קשר עם ח"כ יאיר לפיד וזימנו אותו לחקירה בפרשה. החוקרים דרשו שהחקירה תיערך כבר ביום שישי הקרוב, שכן הם סבורים שהדבר אינו סובל דיחוי בשל הגילויים האחרונים. לפיכך, צפוי לפיד להפוך מעד תביעה בפרשה לחשוד. גורמים בכירים במשטרה מסרו, כי התפנית חלה לאחר שהתברר, שבניגוד למה שטען לפיד בפני חוקרי להב בשעתו, שמו של ארנון מילצ'ן כלל לא הופיע בהסכם ניגוד העניינים שעליו היה חתום בעת שכיהן כשר אוצר. אגב, על הטענה לפיה מילצ'ן מופיע בהסכם, חזר לפיד שוב ושוב בתקשורת. ייתכן שתוצג לו הקלטת והוא יידרש להתייחס לדברים.

הגורמים במשטרה הוסיפו, כי לפיד גם יידרש לספק הסברים לפרטי הדיווח של העיתונאי חיים לוינסון, לפיהם הסתיר את העובדה שמינה וועדה במשרדו בענייני מילצ'ן - ואף עירב את היועצת המשפטית של האוצר, כאשר המלצת הוועדה היתה שלא להאריך את החוק המיטיב עם תושבים חוזרים. כזכור, כשנשאל על כך השיב משהו בסגנון, "זרקתי אותו מכל המדרגות". לא ברור אם התכוון לחוק או למילצ'ן, אך בעניין הזה החוקרים לא יתעקשו. נוסף על אלה, לפיד יידרש לספק תשובה ברורה לשאלה, האם פגש את מילצ'ן ושוחח עימו על החוק - פרט שנותר עד כה עמום.

זהו. עד כאן הפייק־ידיעה־דרמטית.

עכשיו תודו, כבר במשפט השני לא כל־כך האמנתם. הטקסט נראה די מופרך, לא סביר.

מעניין לנתח, למה בעצם? הרי על פניו הכול לגמרי הגיוני: הסכם ניגוד העניינים נחשף, מילצ'ן לא מופיע בו וכל מה שקרה במשרד האוצר פורסם באריכות ולא תאם את גרסאות לפיד הפומביות.

ובכן, התשובה פשוטה: למרבה הצער - ויש שיאמרו למרבה הסכנה, לא האמנתם לאף מילה בידיעה הכוזבת, כי איבדתם אמון ברשויות אכיפת החוק, במשטרה בפרט. כבר הבנתם היטב שלנגד עינינו אכיפה בררנית להחריד, אכיפה סלקטיבית זועקת. לבנימין נתניהו דין אחד, ליאיר לפיד דין אחר.

לא רק ללפיד - קחו למשל את חוק "ישראל היום", שוב - כל חברי הכנסת שיזמו ודחפו אותו בכל הכוח עדיין צוחקים כל הדרך למזנון. איפה הלהט של החוקרים? היכן המוטיבציה? וכאן הרי לא נדרש אפילו מאמץ חקירתי או כישורים יוצאי דופן: הכול בארכיונים - של הכנסת ושל העיתון המתחרה - רק לשלוח חוקר מתחיל ולאסוף ראיות מהקלסרים.

אבל נתניהו.