מעברות הירדן: העלייה הראשונה

העלייה הראשונה לא אירעה בין השנים 1904־1882. העלייה הראשונה הגיעה ארצה ביום אחד - י' בניסן, לפני 3,291 שנה, אז חצה עם ישראל את נהר הירדן בהנהגתו של יהושע בן נון בדרכו לכיבוש ארץ ישראל והעיר יריחו תחילה. "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן... בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן... וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר־תַּמּוּ כָּל־הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן.. וְהָעָם, עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיַּחֲנוּ, בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה, מִזְרַח יְרִיחוֹ" (יהושע, פרקים ג־ד).

אירוע היסטורי זה התקיים במקום המכונה מעברות הירדן, ואכן נקרא בפי הערבים קאסר אל יהוד (ארמון היהודים). הנוצרים קוראים לו אתר הטבילה, כי שם הטביל לפי מסורתם יוחנן המטביל את ישו.

החברה הישראלית עוסקת בזמן האחרון בנושאים השייכים לעבר, ולעיתים אנחנו מזניחים את הדיון הציבורי בעתיד. כאן יש לנו צורך לאומי תרבותי והזדמנות לקיים את המאמר היהודי החכם - "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". חשוב לא לשכוח את האירוע הזה, כלומר לחזור ולעסוק ביום המעבר של עמנו את הירדן לארץ ישראל - וזאת, כדי להביא למעשה: שליטה ישראלית מלאה בבקעת הירדן כגבולה המזרחי של מדינת ישראל.

ביום שני הקרוב, י' בניסן, אנו מתכוונים לטייל מהבוקר באזור יריחו ולהתכנס אחה"צ באתר החצייה עצמו ונקיים טקס רב משתתפים (כולם מוזמנים לבוא). בכך נקדם את המטרות הבאות: (א) ציון יום הכניסה לארץ ישראל - הפעם יגיעו כאלף איש להכרת האזור, ללימוד האירועים ההיסטוריים ולקידום היעד לשנה הבאה - טקס ממלכתי באתר. הנוצרים עורכים באתר הטבילה, בחסות מדינת ישראל, את טקס "חג ההתגלות" השנתי שלהם. הגיע הזמן שאנחנו היהודים נציין במקום את האירוע המכונן שלנו.

(ב) קריאת האתר בשמו העברי - "מעברות הירדן". לא סביר שהשם שנתנה המדינה לאתר יהיה שמו הערבי, קאסר אל יהוד, שהוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל באתר. על השילוט הרשמי מופיעות בסוגריים המילים "אתר הטבילה", מתוך התחשבות במאמינים הנוצרים הבאים לאתר בהמוניהם. אנחנו מתכוונים לשלט את המקום גם בשמו העברי, ופונים שוב למדינה לקרוא למקום בשמו העברי.

(ג) פיתוח אתר "מעברות הירדן". בשנת 2017 ביקרו במקום למעלה מ־600 אלף מבקרים והפוטנציאל הוא לפחות פי שלושה. לפי ידיעתי, מעמד המקום מוסדר הן בהסכם הביניים עם הרש"פ (אתר מקודש הנמצא באזור צבאי ישראלי), והן בהסכמים עם ממלכת ירדן (לרבות הסכמות לפיתוח משותף של האתר). הגיע הזמן לפתח את האתר, שיש לו פוטנציאל קליטה של כ־2 מיליון מבקרים בשנה. המנהל האזרחי כבר החל בניקוי האזור ממוקשים. צריך לבנות באזור מלון (שיהיה הראשון בבקעת הירדן!), אמפיתיאטרון, התקנת ערוץ הירדן ומלתחות לטובלים ועוד. פיתוח כזה ישרת את ישראל, ירדן ואת העדות הנוצריות שכנסיותיהן ומנזריהן פזורים באתר.

יהושע בן נון צפה פני עתיד, כשציווה להניח 12 אבנים בירדן. " וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה? וְהוֹדַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה... לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ...".