מינויים מבטיחים בוושינגטון

דומה שבצמרת הממשל של הנשיא טראמפ לא דורכים במקום. בשנה הראשונה לכהונתו הוחלפו מועמדים בתחום הפנים, המנהל, הדוברות ויחסי־הציבור. אך בשבוע שעבר ראינו חילופי גברי משמעותיים דווקא בתחום המדיני: החלפת שר־החוץ טילרסון והיועץ לביטחון לאומי מקמסטר, בפומפאו ובולטון. כנראה, שהנשיא מרגיש מספיק בטוח לקדם את מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב על־פי הקווים שלו, ללא תיווך אנשי־ביניים שלא תמיד ראו עין בעין אתו.

יש להניח שהעיתוי בהחלפת שני הממונים על מדיניות החוץ האמריקנית, קשורה גם בביקורו הנוכחי של יורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמן בוושינגטון, המצפה מהממשל האמריקני לנקוט קו תקיף יותר כלפי איראן — ציפייה שגם ישראל שותפה לה.

הראשון שקיבל צו־תנועה היה מזכיר־המדינה רקס טילרסון. זה היה צפוי: אם שר־חוץ מנהל מדיניות־חוץ שונה מזו של הבוס בעניין צפון־קוריאה, איראן, אירופה ואפילו בנושא הפלשתיני — ועוד מכנה אותו "אידיוט" - זה לא בדיוק מתכון לביטחון תעסוקתי. האיש שהחליף את טילרסון בתפקיד מזכיר המדינה, מייק פומפאו, קרוץ מחומר אחר. שלא כקודמו, דרכו בפוליטיקה, בעיקר כחבר בבית־הנבחרים ממדינת קנזס (הגם שנולד בקליפורניה), נסללה בתמיכת "מסיבת התה" הימנית והאנטי־ממסדית. שמו יצא כיושב־ראש דעתני ופעיל של ועדת המשנה לענייני מודיעין - תפקיד שהיה עבורו מקפצה למשרת ראש ה־CIA שבראשו כיהן עד למינויו הנוכחי.

דעותיו בנושאים המדיניים השונים אינן בגדר סוד. הוא ידוע כמתנגד חריף להסכם הגרעין עם איראן, שאותה כינה "מקדמת הטרור הגדולה בעולם" ואף תמך בעבר בפעולה צבאית לנטרול היכולת הגרעינית־הצבאית שלה (בהקשר זה הביע "הערכה רבה למאמצים של נתניהו למנוע מאיראן נשק גרעיני"). באחד מנאומיו בקונגרס תקף מנהיגים מוסלמיים בארה"ב על שלא גינו פעולות טרור של גורמים אסלאמיסטיים, והאשים אותם שבכך סייעו לטרור. פומפאו נחשב לתומך עקבי במדינת־ישראל, אך ביחס לנושא השלום הישראלי־פלשתיני, נראה, לפחות בשלב זה, שאין כוונה להוציאו מידי השלישייה קושנר, גרינבלט ופרידמן.

גם בעבר היה לעתים הטיפול בסוגיה זאת חלק נפרד מהמערכת הסדורה של מחלקת המדינה — אף שתמיד תחת שליטתו הישירה של מזכיר־המדינה. רק העתיד יראה אם ההסדר הזה יהיה גם לרוחו של מזכיר המדינה החדש. אגב, בתפקידו הקודם כראש ה־CIA התנגד פומפאו להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים — כנראה מפני שחשש לגורל סוכניו בעולם המוסלמי.

גם מינוי היועץ החדש לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הוא חדשות טובות. בישראל זוכרים לו את מאבקו העיקש והמוצלח לביטול ההחלטה של עצרת האו"ם שזיהתה ציונות עם גזענות, בעת ששימש עוזר מזכיר המדינה בממשל בוש־האב; וכן את פעילותו התקיפה בתפקיד שגריר ארה"ב לאו"ם בתקופת בוש הבן. זאת, בנוסף לעמדותיו הנחרצות בענייני איראן, השלום במזרח־התיכון, הטרור הפלשתיני וכיו"ב. לפני שנה אף זכה ב"מגן ציון" מטעם אוניברסיטת בר־אילן. בולטון המכיר את המערכות השלטוניות והבירוקרטיות של וושינגטון כאת כף ידו, יהיה בוודאי לעזר רב לנשיא, שמערכות אלה הן לזרא לו.